הקמת חברת סטארט אפ 2025
תהליך הקמת סטארט אפ – המדריך המשפטי המלא ליזם המתחיל
איך להקים חברת סטארט אפ? - המדריך המקיף ביותר ליזם המתחיל - איך מקימים סטארט אפ - תהליך הקמת סטארט אפ - איך מקימים חברת סטארט אפ - כל השלבים להקמת חברת סטארט אפ - משרד עו"ד המתמחה בהקמת חברת סטארט-אפ בישראל – תוכנית אופציות לעובדים
כל הזכויות שמורות לתמיר חודורוב ©
שלום וברוך הבא למדריך שלי. שמי תמיר חודורוב ואני עורך דין לסטארטאפ בעל ניסיון רב וידע מעמיק מאוד.
אני חבר בלשכת עורכי הדין מסוף שנת 2015 ומתעסק בעיקר בתחום התאגידים וניירות ערך.
חוץ מההשכלה והניסיון שלי כעורך דין תאגידים, אני גם בוגר תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת בן גוריון, עם התמחות במימון (פיננסים וניירות ערך) בממוצע ציונים 95.53. השכלה זו מאפשרת לי לראות ולנהל פרטים שהם בו זמנית גם משפטיים, גם חשבונאיים, גם כלכליים וגם פיננסיים.
זה מדהים שככל שחיפשנו באינטרנט לא מצאנו באמת מדריך משפטי מקיף ומלא של כל הדברים שסטארט אפ יציב באמת צריך.
המטרה שלי במדריך זה הינה ללמד אותך על כל הצד המשפטי של חברת סטארט אפ. מה זאת חברת סטארט אפ, מי יכול לפתוח חברת סטארט אפ, מתי כדאי לפתוח חברת סטארט אפ, איך פותחים חברת סטארט אפ, כמה זמן לוקח לפתוח חברת סטאר אפ, ומה עושים אחרי שהחברה נפתחת.
זה נכון ניתן להקים סטארט אפ בלי שום תיכנון משפטי, אבל אחרי שתסיים את המדריך הזה אתה תדע למה צריך תכנון משפטי לסטארט אפ, ותוכל לתכנן בצורה טובה מאוד את פתיחת הסטראט אפ החדשה שלך. אתה גם תבין למה מומלץ לעשות תהליך של הקמת סטארט אפ יחד עם ליווי משפטי של עורכי דין לסטארט אפים בעלי ניסיון, מתוך ידע מעמיקה וניסיון רחב, ומדוע כדאי לפתוח חברת סטארט אפ רק מתוך התאמתה לצרכים המדוייקים הנוכחיים והעתידיים שלך ושל השותפים שלך, והמשקיעים שלך.
המדריך הזה מחולק בצורה לוגית לשאלות המהותיות ביותר.
אז בואו נצא לדרך.
הקדמה: הצד הכלכלי / עסקי של תהליך הקמת סטארט אפ
כדי להקים סטארט אפ מצליח, הוא צריך בליבה שלו להיות מעשי. כלומר הוא צריך להיות פיתרון שניתן ליישם אותו, פיתרון שניתן לייצר ערך איתו, ופיתרון שניתן להרוויח ממנו מספיק טוב כדי להמשיך ליישם אותו לאורך זמן.
בגדול הקמת סטארט אפ מורכבת משלושה דברים בסיסיים ביותר:
- למצוא רעיון לסטארט-אפ: כל סטארט אפ טוב מתחיל בלמצוא פיתרון לבעיה או צורך מסוימים שיש להרבה אנשים.
- בדיקת היתכנות לרעיון: לאחר שמצאתם את הפיתרון שלכם לבעיה, צריך לבדוק את ההיתכנות שלו להצליח מבחינה כלכלית. כאן נכנסים בדיקות שוק, ובניית התוכנית העסקית שכוללת הערכת הוצאות והכנסות עתידיות, השקעות נדרשות ותשואות צפויות על ההון.
- למצוא שותף מייסד: אמנם שותף לא נדרש לצורך הקמת הסטארט אפ, אך נראה שבני אדם באופן כללי מסוגלים להצליח יותר טוב כשהם משתפים פעולה אחד עם השני. נראה שמציאת שותף נכון הינה אחת הדרכים ליצירת מוטיבציה ושמירה עליה.
תהליך הקמת סטארט אפ: הצד המשפטי של חברת הסטארט אפ
עכשיו נדבר על מה שאנחנו מתמחים בו – כל ההיבטים המשפטיים של סטארט אפ. תהליך הקמת הסטארט אפ באמצעות הקמת חברת סטאראטפ.
הבחנה בין "סטארט אפ" לבין "חברת סטארט אפ"
יש להבחין בין שני המושגים החשובים הבאים:
-הסטארט אפ עצמו, שהוא הפרויקט, המיזם, או העסק.
-חברת סטארט אפ, שהיא חברה בע"מ לכל דבר ועניין, שהיא הבעלים של הסטארט אפ.
הסטארט אפ הינו הפעילות העסקית, הוא הדבר שאותו אנחנו עושים. הוא הפרוייקט, הוא עסק עצמו. לעומתו, חברת הסטארט אפ היא הבעלים של הפעילות העסקית הזו. המייסדים של הסטארט אפ הם בעצם הבעלים של חברת הסטארט אפ.
החשיבות של הקמת חברת סטארט אפ
אפשר לחשוב על הקמת חברת סטארט אפ כמו על הקמת בניין מגורים. הדבר החשוב ביותר בהקמת בניין מגורים הוא כמובן האנשים שיגורו בו, ולא הקירות עצמם. עם זאת, נדרש לבנות את הבניין בצורה החזקה ביותר שאפשר, תוך שימוש בחומרים האיכותיים ביותר והשיטות המתקדמות ביותר, כדי שהבניין יחזיק לנצח ושהאנשים הגרים בו יחיו בו בבטחה ולא ייפגעו מכלום.
בדימוי הזה, האנשים הם הסטארט אפ, והבניין הוא חברת הסטארט אפ.
עוד דימוי? כספת לבנק: בתוך הכספת הכסף והיהלומים הם הסטארט אפ. הקירות של הכספת, מנגנון הנעילה וההתרעה, או כל המעטפת, הם חברת הסטארט אפ.
עורך דין לסטארטאפ הוא בעצם קבלן. הוא בונה את המבנה בצורה נכונה ועל פי שלבים. קודם יסודות הבניין (כתיבת הסכם מייסדים לסטארטאפ, הקמת החברה בע"מ, כתיבת התקנון) ולאחר מכן בניית מעטפת הבניין (הסכם הלוואת בעלים, הסכם השקעה, רישום סימן מסחרי, הסכמי עבודה, הסכמי קניין רוחני וכו').
השלבים של הקמת חברת סטארט אפ טובה ויציבה
הסכם מייסדים לסטארט אפ
במידה ויש יותר ממייסד אחד של הסטארט אפ, מומלץ מאוד להכין הסכם מייסדים לסטארט אפ עם עו"ד לסטארטאפ. המועד בו נחתם הסכם זה מהווה יתרון משמעותי, ורצוי להכין לחתום עליו כבר בתחילת הדרך.
הסכם המייסדים הוא הסכם בין היזמים שהם בעלי המניות העתידיים, אשר מחייב אותם אחד כלפי השני בדברים שאין להם מקום בתקנון חברת הסטארט אפ. לדוגמא, בעוד שבתקנון חברת הסטארט אפ אפשר לכתוב דברים שנוגעים לשאלה כגון איזה רוב דרוש מבין בעלי המניות כדי לקבל החלטה על פירוק חברת הסטארט אפ (סגירת החברה), הרי שבהסכם המייסדים ניתן לכתוב שהמייסדים נדרשים לנסות לפתור את הסכסוכים המהותיים ביניהם בצורה חברית טרם פניה לפירוק חברת הסטארט אפ.
התקנון מדבר על היחסים בין המייסדים לבין חברת הסטארט אפ מבחינת דרכי התנהלות או ביצוע של פעולות משפטיות כמו קבלת החלטות בחברה, איזה מניות יש בחברה, כמה מניות אפשר להנפיק וכו', אך הדוגמאות לעיל הן יחסים בין המייסדים לבין החברה מבחינה כלכלית ופיננסית ולכן מקומם דווקא בהסכם המייסדים.
בגלל שבעלי המניות יהיו גם העובדים הראשונים בחברת הסטארט אפ, הסכם המייסדים מסדיר בתוכו את הנושא של חלוקת תפקידים בין כולם, ומה כל אחד עושה, כמה שעות בחודש הוא יעשה את זה, מה תהיה משכורת המינימום או המקסימום וכו'.
הסכם מייסדים טוב לסטארט אפ ידבר גם על דרכי מימון בחברת הסטארט אפ בצעדים הראשונים שלה, מתי מחלקים רווחים מהחברה לבעלי המניות, ונושאים נוספים שקשורים לליבה של הבעלות בחברה והתשואה ממנה. למשל, אם רוצים שכל מייסד יזרים הלוואה של 100,000 ₪ לחברה החדשה, או שיעבוד בחברה לפחות 40 שעות בשבוע, או שיקבל משכורת מקסימום/מינימום בשנה הראשונה, וכו'. המקום שבו צריך להסדיר את ההתחייבויות והזכויות האלה הוא בהסכם המייסדים, ולא בתקנון חברת הסטארט אפ.
בהסכם המייסדים לסטארט אפ של טכנולוגיה, יהיו סעיפים שמדברים על העברת הבעלות בקניין הרוחני, מהמייסדים לחברת הסטארט אפ. סעיף זה קריטי ביותר לחברת סטארט אפ חברה שמעוניינת לגייס כסף ממשקיעים בעתיד. בהסכם מייסדים לסטארט אפ נקבעים בדרך כלל גם סעיפי סודיות ואי תחרות של היזמים בפעילות חברת הסטארט אפ, כלומר שהם לא ישתמשו בסודות המסחריים של החברה לתועלתם האישית, ושהם לא "יגנבו" לקוחות או עבודה מהחברה.
תכונה חיובית נוספת של הסכם המייסדים הינה שהוא איננו חלק ממסמכי החברה ולפיכך הוא לא נמצא בתיק החברה ברשם החברות. במילים אחרות, המייסדים נהנים מסודיות או לכל הפחות מפרטיות מקסימלית ככל הנוגע להסכם המייסדים.
צריך להחליט מה קורה אם מישהו פורש באמצע, האם סוגרים את הכל או שממשיכים בלי זה שפורש.
כשסוגרים מה עושים עם רשימות תפוצה של הסטארטאפ, לאיזה שותף הם הולכים בפירוק.
מקרה לדוגמא: שלושה שותפים הקימו חברת סטארטאפ והשקיעו בה הרבה משאבים כדי לפתח קוד. כעת שניים מהשלושה רוצים לסגור את החברה, וכבעלי מניות שווים הם קיבלו החלטה מחייבת לפירוק החברה. עם זאת, שני השותפים מחליטים להקים חברה חדשה ביחד (כעת רק שניהם), אך להשתמש בקוד שפותח בחברה שנסגרה שהיתה בבעלות שלושת השותפים. מה זכויותיו של השותף השלישי? ללא הסכם מייסדים אשר יכלול סעיפים מפורשים של בעלות בקניין הרוחני, המקרה הזה יגרום לסכסוך להיות מורכב הרבה יותר ממה שהוא היה צריך להיות.
הסכם מייסדים לסטארט אפ הוא בעצם חלק ממכלול הסכמי סטארטאפים שעליהם נדבר בהמשך מדריך זה, אך אנחנו ממקמים אותו כאן מכיוון שזהו מקומו על פי סדר כרונולוגי בתהליך הקמת סטארט אפ. הוא למעשה הדבר הראשון שיזמים צריכים לעשות, והוא יהווה את הליבה של הקמת חברת הסטארט אפ.
אל תקחו תבניות מהאינטרנט! הסכם מייסדים הוא מסמך זול יחסית, והוא צריך להיות תפור למידות של החותמים עליו. תבניות של הסכם מייסדים מהאינטרנט בדרך כלל נמצאות שם בגלל שהן חסרות ערך כלכלי למי שהעלה אותן לשם, או שהן היו תפורות למי שחתם עליהם בעבר אבל לא בהכרח למי שיחתום עליהן בהווה (אתם).
כעו"ד לסטארטאפ יש לנו ניסיון רב בתחום ואנחנו נכין לכם הסכם מייסדים מקצועי לסטארט אפ. ההסכמים שלנו ברורים, ומחולקים נכון. ההסכמים שלנו הם ברורים ולא מעורפלים. ההסכמים שלנו מדוייקים לצרכים שלכם ולא עמוסים בפרטים לא רלוונטיים.
אנחנו נוכל להכין לכם הסכם מייסדים פרקטי לסטארט אפ, שיטפל בדיוק בנושאים שחשובים לכם.
היסודות של פתיחת חברה בע"מ
כתבנו מדריך לפתיחת חברה בע"מ, אשר כולל שאלות רלוונטיות ומרכזיות כגון: מה זה חברה? מה זה ח.פ? מה זה בע"מ? מה ההבדל בין חברה לבין שותפות? מה זה מניות? מה ההבדל בין עוסק יחיד לבין חברה? מי רשאי להקים חברה בע"מ? מה מספר הדירקטורים המינימאלי שנדרש כדי לפתוח בחברה בע"מ? מה מספר בעלי המניות המינימאלי בחברה בע"מ? האם בעלים של חברה יכול להיות גם דירקטור וגם מנכ”ל? שאלות לגבי מיסוי חברה בע"מ ועוד הרבה מאוד מידע רלוונטי. תוכלו לקרוא תשובות על כל השאלות הללו ועוד הרבה יותר, במדריך המלא לרישום חברה בע"מ - כל מה שצריך לדעת על הקמת חברה בע"מ.
מה היתרונות של הקמת חברת סטארט אפ?
ניהול סטארט אפ דרך חברה בע"מ היא הדבר הנכון והמקובל ביותר, מאז ומעולם. בגלל כל היתרונות שחברה בע"מ יכולה לתת למיזם סטארט אפ, מכל הסוגים, נראה שפשוט חבל לא לנצל אותם. למעשה, כמעט בלתי אפשרי להקים סטארט אפ בלי להקים חברת סטארט אפ.
להלן נפרט כמה מיתרונות המרכזיים עבור היזמים בהקמת חברת סטארט אפ:
ישות משפטית נפרדת
חברת סטארט אפ היא ישות משפטית נפרדת, ולפיכך היא נפרדת מהבעלים. "מסך ההתאגדות" קיים בין החברה לבין הבעלים שלה. זה אומר שהחברה היא הבעלים של הסטארט אפ; היא הבעלים של הפטנטים או זכויות היוצרים; וכמובן היא גם בעלת החובות; היא המעסיקה של העובדים, וכו'. הכל נפרד ועצמאי מהבעלים של החברה עצמה – אתם המייסדים.
הגבלת אחריות
חברת סטארט אפ מגנה על המייסדים שלה מפני הסיכונים הכלכליים שכרוכים בהפעלת הסטארט אפ שאותו החברה מפעילה. זהו יתרון עצום שמקל על יזמים להשקיע בהקמת סטארט אפ שיתרום לכלכלה שבה הם מתקיימים.
למעט במקרים חריגים מאוד שבהם בית המשפט עושה מה שנקרא "הרמת מסך", לא ניתן לדרוש מהמייסדים לשלם את החשבון של הסטארט אפ במידה והוא כושל. המשמעות היא שכשבוחרים לנהל סטארט אפ עדיף לנהל אותו במסגרת חברת סטארט אפ.
סטאטוס ותדמית
לחברת סטארט אפ יש עלויות ולפיכך עצם העובדה שיש לך חברת סטארט אפ נתפסת כאילו הסטארט אפ שלך חשוב מספיק או שיש לו פוטנציאל גדול מספיק כדי שישתלם לך לנהל אותו באמצעותה. בנוסף, ניהול הסטארט אפ באמצעות חברת סטארט אפ משדר כלפי משקיעים, ספקים ולקוחות כי מדובר בעסק רציני ומסודר.
גיוס כספים
אחת הסיבות שבגללן כדאי לפתוח חברת סטארט אפ היא במצב שבו היזם נדרש לגייס עבורו כסף. במצב כזה, הוא צריך בעצם למכור מניות של חברת הסטארט אפ אשר היא בלבד תהיה הבעלים של הסטארט אפ הנ"ל. אף משקיע לא יסכים להשקיע כסף בפרוייקט שאין לו בו בעלות, והדרך להשיג את הבעלות הזו היא באמצעות מכירת מניות חברת הסטארט אפ שהיא הבעלים של אותו פרוייקט.
תמריצים לעובדים
בחברת סטארט אפ אפשר לתת תמריצים לעובדים, בצורת מניות או אופציות, על פי התקדמותם בסטארט אפ או על פי תרומתם לו. לא ניתן לתת מניות או אופציות ללא קיומה של חברת סטארט אפ.
הכנסת שותפים והוצאת שותפים
חברת הסטארט מקנה גמישות מאוד גדולה בניהול הסטארט אפ ביחס לשותפים הקיימים והעתידיים, וביחס למשקיעים. הדרך להכניס שותפים או משקיעים היא להעניק או למכור להם מניות, והדרך להוציא אותם היא לקחת או לקנות מהם את המניות.
הקמת חברת סטארט אפ רק עם עו"ד לסטארטאפ!
חשוב לבצע הקמת חברת סטארט אפ בע"מ רק עם עורך דין לסטארטאפ. שכר הטרחה של עו"ד לסטארטאפ להקמת חברת סטארט אפ הוא זניח מאוד, והאמת היא שבהשוואה לעבודה המשפטית שנדרשת מעו"ד לסטארטאפ להקמת סטארט אפ, העלות להקמת חברת סטארט אפ היא קטנה מאוד.
אז מדוע בכל זאת לעשות תהליך הקמת חברת סטארט אפ רק עם עו"ד לסטארטאפ? הסיבה היא פשוטה אך חשובה: ככל והחברה מתכננת לגייס השקעות באמצעות מכירת מניות, נדרש להגדיר את כמות המניות בצורה ובמספר שיהיה קל ונוח להנפיק מניות למשקיעים. מנסיוננו, יצא לנו להכיר יזמים שפתחו חברת סטארט אפ במחשבה שהקמת חברת סטארט אפ לא דורשת מחשבה מעמיקה. כשהיזם ביקש מאיתנו לבצע הקצאה למשקיע חדש שהגיע, גילינו שהיזם (או מי שעזר לו לפתוח את החברה) פתח אותה באופן שבו כל מניות החברה כבר הוקצו לבעלי המניות הקיימים, ו"הון המניות הרשום" של החברה היה קטן מדי ולא איפשר לבצע הקצאה נוספת, אפילו של מניה אחת בודדה נוספת. כעת הקצאת מניות פשוטה הפכה לסאגה גדולה ויקרה הרבה יותר של ביצוע הגדלה של "הון המניות הרשום" על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן לבצע הקצאת מניות.
וכמו כן, בתהליך של הקמת סטארט אפ, גם חובה לכתוב תקנון חברה מיוחד שנכתב על ידי עו"ד לסטארטאפ. החובה היא לא משפטית, אלא עסקית. אפשר להגיד שזו רשלנות לא לכתוב תקנון מיוחד לחברת סטארט אפ שנכתב על ידי עו"ד לסטארטאפ.
כתיבת תקנון חברה מיוחד לסטארט אפ
תקנון החברה מהווה את מסמך ההתאגדות המרכזי והמהותי של החברה. תקנון החברה הוא למעשה מסמך שמפרט את הכללים של התנהלות החברה עצמה, ובעלי המניות ביחס לחברה. אפשר להגיד שמדובר בסוג של חוזה בין מייסדי החברה, אשר מגדיר מה בדיוק מותר לעשות בחברה, מה אסור, ואיך לעשות דברים בחברה. יחד עם זאת, לגבי שינוי התקנון לאחר פתיחת החברה, בשונה מחוזה רגיל, ברירת המחדל היא שניתן לשנות את התקנון ברוב רגיל של בעלי המניות, ללא צורך בהסכמה פה אחד של כולם.
בתהליך פתיחת חברה בע"מ ניתן להשתמש ב"תקנון המצוי", כלומר בתקנון גנרי וקצר בעל 6 סעיפים שמוצע על ידי המדינה, אך הוא בשום אופן לא יתאים לחברת סטארט אפ. במקרה שבו התקנון המצוי נמצא בשימוש, יהיו הרבה מאוד סעיפים של חוק החברות אשר יחולו על התנהלות החברה. סעיפים כגון הפרוצדורה לקבלת החלטות על ידי בעלי המניות, הפרוצדורה לקבלת החלטות על ידי הדירקטוריון, באיזה רוב אפשר לקבל החלטה לפרק את החברה (לסגור את החברה), ועוד הרבה מאוד סעיפי פרוצדורה אחרים שהם טובים לרוב החברות בע"מ אבל לא לחברת סטארט אפ.
הסיבה היא שלחברת סטארט אפ נדרש תקנון מיוחד שנכתב על ידי עו"ד לסטארטאפ הינה שבחברת סטארט אפ כמעט ללא יוצא מן הכלל יש כוונה לבצע גיוסי הון באמצעות מכירת מניות. התקנון יחדיר את אופן ההתנהלות של המייסדים והמשקיעים ביחס לחברה. זה קריטי לכתוב תקנון מיוחד לחברת סטארט אפ, אשר יקח בחשבון את מכלול הצרכים העתידיים הנוגעים למניות, לבעלי המניות, לדירקטוריון, וליחסים בין כל אלה. בתקנון מיוחד ניתן להגדיר כמעט כל פרוצדורה מחדש, כך שהוראות חוק החברות הפרוצדורליות כבר כמעט לא יחולו על החברה. בין היתר ניתן להגדיר את:
√ זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות – המייסדים והמשקיעים
√ כל הוראה לענין דרכי ניהול החברה
√ קביעת מספר דירקטורים מינימאלי, מקסימלי, דרכי מינוי דירקטור, דרכי פיטורי דירקטור, דרכי קבלת החלטות, ועוד.
טרם פתיחת חברה, כדאי לחשוב על המצבים השונים אשר יהיו רלוונטיים בהמשך הדרך, ולטפל בהם במסגרת התקנון המיוחד. בדוגמא הפשוטה ביותר: במידה והיו לכם 10 בעלי מניות והייתם נדרשים לבצע אסיפה שנתית, האם הייתם רוצים לאסוף את כולם פיזית בכל פעם? או שהיה יכול להיות לכם יותר נוח לקיים שיחת זום עם כולם? פרט זה נדרש להסדיר בתקנון מיוחד, אחרת להחלטות שהתקבלו בזום לא יהיה שום תוקף משפטי.
התקנון המיוחד הוא לא חובה אבל הוא מאוד מומלץ, מכיוון שהתקנון מהווה מרכיב חשוב ביותר של החברה בע"מ. אנו יכולים להכין תקנון מיוחד לחברה, על פי ניסיוננו ומומחיותנו בענף שבו החברה החדשה מתכוונת לפעול. הדבר נכון במיוחד בחברות שמתכוונות להיות עתירות פעילות בהמשך. כמו כן, במידה ומייסדי החברה גם ערכו וחתמו על הסכם מייסדים לסטארט אפ (ראה לעיל), עורך הדין צריך לוודא שתקנון החברה המיוחד משקף את האמור בהסכם המייסדים.
לא ניתן להגיש לרשם החברות תקנון מיוחד ללא עורך דין, מכיוון שהחתימות בסוף התקנון נדרשות להיות מאומתות על ידי עו"ד.
לחברת סטארט אפ אשר מעוניינת לגייס משקיעים, כדאי לדעת שכדי לשנות תקנון נדרש לקבל את הסכמת רוב בעלי המניות, ולכן הכי קל לשנות את התקנון כשעדיין יש כמה שפחות בעלי מניות – במילים אחרות, בשלב רישום החברה בע"מ או זמן קצת לאחר מכן. במילים אחרות, כדאי להחליף את התקנון המצוי לתקנון מיוחד לפני שמתחילים לגייס השקעות. מניסיון, עבור המשקיעים זה גם נראה יותר רציני.
לפעמים שינוי התקנון הוא פעולה ביוזמת המשקיע הפוטנציאלי ולפי דרישתו, טרם ההשקעה וכתנאי לה, וזאת כדי לאפשר לו לקבל יותר שליטה בחברה ולהגן על השקעתו. מאוד מומלץ להכין תקנון מיוחד בטרם פוגשים דרישה כזו מצד משקיע פוטנציאלי, מכיוון שאז המייסדים יהיו בעמדת נחיתות שבה מכתיבים להם את כל התנאים המהותיים ביותר בחברת הסטארט אפ.
פתיחת חשבון בנק
חברת הסטארט אפ היא ישות נפרדת מאשר המייסדים, ולכן נדרש לפתוח חשבון בנק על שמה, שהוא נפרד ושונה לחלוטין מחשבונות הבנק של המייסדים.
בחשבון הבנק הזה יהיה ניתן להפקיד כספי השקעות ממשקיעים.
בחשבון הבנק של חברת הסטארטאפ ניתן יהיה לנהל את הפעילות העסקית, המקומית והבינלאומית.
רישום ברשות המיסים
רישום חברת הסטארט אפ ברשות המיסים הוא צעד שבישראל לא חובה לעשות אותו אף פעם.
כל עוד החברה לא רשומה ברשות המיסים בישראל, היא לא יכולה לקבל שום הכנסות מעסק. עם זאת, החברה עדיין קיימת מבחינה משפטית.
חברה שלא רשומה ברשות המיסים יכולה עדיין לקבל השקעות ולתת תמורתן מניות. חברה שלא רשומה ברשות המיסים יכולה עדיין לחתום על חוזים שונים.
עם זאת, חברה שלא רשומה ברשות המיסים לא יכולה להעסיק עובדים, בגלל הצורך לשלם מיסים על העובדים. הרי לא ניתן לשלם ביטוח לאומי, דמי בריאות ומס הכנסה על עובדים ללא תיקים מתאימים לחברה.
חיסרון נוסף לכך שחברת הסטארט אפ לא רשומה ברשות המיסים הוא שהחברה לא תוכל להזדכות על מע"מ של הוצאותיה. לדוגמא, אם החברה שילמה לגוף כלשהו כדי לקבל שירות, אולי שכרה רכב ושילמה דלק, הרי שהיא לא תוכל להגיש את הוצאות אלה לצרכי החזר מע"מ.
מצד שני חברה שלא רשומה ברשות המיסים חוסכת את העלויות השוטפות של רואה החשבון (כ-1,500-2,000 ₪ בחודש).
כמו שאתם רואים, יש ברישום חברת סטארט אפ ברשות המיסים, יתרונות משמעותיים ויש חסרונות משמעותיים.
√ במידת הצורך, אנחנו נוכל לחבר אתכם לרואי חשבון שאנחנו מכירים, ללא עלות.
הסכמי סטארטאפים
הסכמי סטארטאפים הם בעצם הסכמים שמיוחדים לסטארט אפ. מה שהופך הסכמי סטארטאפים לכל-כך חשובים בטסארטאפ זה שהם בעצם מעצבים את ההסכמות בין הליבה של הסטארטאפ, שהיא חברת הסטארטאפ, לבין כל הגופים שבאים איתה במגע כלכלי-מסחרי, עסקי, פיננסי או משפטי.
תחשוב על כך שזה כמו ציור. בתהליך הקמת חברת סטארט אפ, בהתחלה יש לך בד חלק ולבן. שום דבר עדיין אל מצוייר עליו. אז הסכמי סטארטאפים נחתמים אחד אחרי השני ויוצרים ציור על הבד. ברגע שהסכמי סטארטאפים נחתמים, די קשה לשנות אותם וזה באמת מאוד דומה לציור שקשה לשנות ברגע שציירת אותו. לכן מה שנדרש זה עורך דין לסטארטאפ שיודע "לצייר" יפה ולא "לצייר" מכוער. כלומר נדרש מישהו שיודע להכין "ציור" איכותי ולא עקום. זה מאוד חשוב שעורך דין לסטארטאפ יהיה בעל ניסיון וידע להכין הסכמי סטארטאפים טובים ואיכותיים. תהליך הקמת הסטארט אפ תלוי בעורך דין לסטארטאפ במידה עצומה.
להלן נפרט את הסכמי הסטארטאפים המהותיים שכל סטארטאפ חייב שיהיה לו בשלב זה או אחר.
הסדרת הזכויות בקניין הרוחני בחברת סטארט אפ
נקודת המוצא של כל סטארט אפ הוא מייסד אחד או יותר, אשר יש להם רעיון, ולפעמים גם איזשהו פיתוח. הרעיון מהווה סוד מסחרי, והפיתוח מהווה זכויות יוצרים. גם הסוד המסחרי וגם זכויות היוצרים הם חלק מנושא יותר גדול שנקרא "קניין רוחני".
"קניין רוחני", להגדרתנו, הינו בעצם כל זכויות בעלות על דברים לא מוחשיים.
זה יכול להיות פטנט אשר בעצם מקנה לבעלי הפטנט בעלות בשימוש והפקת רווח מתהליכים והמצאות.
זה יכול להיות זכויות יוצרים, אשר מקנים לבעלי הזכויות בעלות בשימוש והפקת רווח מטקסטים, לרבות קוד תוכנה, מחומרים מוקלטים כגון שירים או הקלטות של קורסים ופודקאסטים, חומרים מצולמים כמו תמונות, סרטונים או סרטים, ועוד.
זה יכול להיות סימן מסחרי, אשר מקנה לבעלי הסימן בעלות בשימוש והפקת רווח משמות, סימנים, סמלים, או צבעים אשר מאפיינים את המוצרים שלהם לצורך יצירת בידול בעיני הצרכן.
זה יכול להיות סוד מסחרי, אשר מהותו יכול להיות למשל הנוסחה הסודית להכנת משקה טעים אשר נמכר בכל העולם בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. סוד מסחרי יכול להיות רשימות לקוחות, רשימות, שיווק, תכניות עסקיות, ועוד
העברת בעלות בקניין הרוחני לחברת הסטארט אפ
כחלק מהדברים שנדרש לבצע לאחר הקמת חברת סטארט אפ, חובה "להעביר" בצורה מלאה ומסודרת את הבעלות בקניין הרוחני, מהמייסדים לחברה.
טרם הקמת חברת הסטארט אפ, עוד בשלב שבו הסטארט אפ לא היה יותר מרעיון וקצת פיתוח, כל הקניין הרוחני שייך למייסדים עצמם. עם זאת, ברגע שהחברה מוקמת, חברת הסטארט אפ היא זו שצריכה להיות הבעלים של הקניין הרוחני. לכן, נדרש להכין מסמך מיוחד שמעביר את הבעלות בקניין הרוחני מהמייסדים לחברה בע"מ שנפתחה. המסמך הזה נקרא "כתב המחאת זכויות בקניין רוחני".
כתב המחאת הזכויות בקניין רוחני לחברת הסטארט אפ הינו מסמך קצר ופשוט יחסית שנכתב על ידי עו"ד לסטארטאפ, אך המשמעויות שלו לחיי חברת הסטארט אפ היא עצומה! משקיע פוטנציאלי מנוסה לעולם לא ישקיע אפילו שקל אחד בחברת סטארט אפ שהיא לא הבעלים המוצהר של כל הזכויות בקניין הרוחני של הסטארט אפ. אף משקיע לא היה רוצה שיום אחד, מייסד החברה יטען שהוא בעצם הבעלים של קוד התוכנה, או שהוא הבעלים של הרעיון, ובעצם לחברה אין זכות להשתמש בקוד / רעיון בלי אישור שלו ובלי לשלם לו תמורה כלשהי. האם אתה היית מוכן להשקיע בחברה שאתה לא יודע אם היא הבעלים האמיתי של המהות של העסק?
למעשה, בדיקת זכויות הקניין הרוחני של חברת הסטארט אפ על ידי עו"ד לסטארטאפ הינה אחד הבדיקות הראשונות, העיקריות, והקפדניות ביותר שמשקיעים פוטנציאליים עושים על חברה, בטרם הם מחליטים סופית להשקיע ולחתום על הסכם השקעה בחברת סטארט אפ.
הסכם הלוואת בעלים
הסכם הלוואת בעלים הינו הסכם הלוואה בין לפחות אחד מהמייסדים לבין חברת הסטארט אפ. כאמור חברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת מהמייסדים, ולכן למרות שהמייסדים חותמים "בשני הצדדים" של החוזה, הרי שמדובר בהסכם משפטי לכל דבר ועניין בין חברת הסטארט אפ לבין המייסדים.
מטרת הסכם הלוואת בעלים
המטרה של הסכם הלוואת בעלים בין המייסדים לבין חברת הסטארט אפ הינה לאפשר למייסד להחזיר לעצמו את כספי ההשקעה שלו בחברה.
גיוס הכספים הראשון בסטארט אפ הוא ככל הנראה ההשקעה של המייסד עצמו בחברה. הכספים שהמייסד משקיע בעצמו בחברה יכולים להיות כתוצאה מהשקעה של כל ההון האישי שלו בחברה, ואפילו כתוצאה מנטילת הלוואות אישיות מהבנקים. המייסד הוא הקטר שמניע את רכבת הסטארט אפ ולכן הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שהיזם לא קורס כלכלית. כאשר הסטארט אפ מתחיל להצליח לגייס כספים או למכור מוצרים/שירותים ללקוחות, הכספים הראשונים שהחברה משחררת צריכים להיות למשקיעים, והמייסד הוא בעצם המשקיע הראשון.
הסכם ההלוואה שנכתב על ידי עו"ד לסטארטאפ מציין מהו סכום הכסף שהיזם השקיע בחברה, ומגדיר את הסכום הזה כהלוואה שאותה החברה צריכה להחזיר.
מיסוי והסכם הלוואת בעלים
להסכם הלוואת הבעלים יש יתרון אחד עצום. הוא מאפשר ליזם לקבל חזרה את ההשקעה שלו בסטארט אפ מבלי שהתשלום הנ"ל ייחשב כדיבידנד. על דיבידנד יש מס של 30%, אולם על החזר הלוואת בעלים אין שום מס, מכיוון שלא מדובר בהכנסה מעסק. נציין שאולי יכול להיות מיסוי זעיר, על הריבית מההלוואה, אשר היזם יכול לבחור לגבות או לא לגבות מהחברה על ההלוואה שהוא נתן.
לצורך המחשה, נגיד שהיזם השקיע בסטארט אפ סכום של 300,000 לצרכי פיתוח קוד, עיצוב מוצר, הקמת החברה, שירותי עורך דין לסטארטאפ, רואי חשבון וכו', בריבית של 1% לשנה. הסכם הלוואת הבעלים נחתם לגבי סכום של 300,000 אשר יכול אף להתעדכן מפעם לפעם. אחרי שנה הסטארט אפ מצליח לגייס השקעה גדולה מאוד, או אפילו להתחיל למכור מוצרים/שירותים ולייצר הכנסה. בשלב זה היזם יכול לגרום לחברת הסטארט אפ לקבל החלטה לשלם לו את ההלוואה. היזם יקבל את הסכום של 300,000 בחזרה, ועוד ריבית של 1%. היזם לא ישלם מס על 300,000 מכיוון שמדובר בהחזר השקעה, והוא ימוסה רק על הריבית של 1% על ההלוואה. 1% מ-300,000 זה 3,000, והמס הינו לצורך הדוגמא 31%, לכן המס יהיה 930 בלבד.
כתב שחרור ושיפוי לדירקטורים
כתב שחרור ושיפוי לדירקטורים שנכתב על ידי עורך דין לסטארטאפ, הינו סוג של חוזה ביטוח שמוענק לדירקטורים כנגד מצבים שבהם הדירקטורים נתבעים על ידי בעלי מניות או ספקים בשל הפרת חובת זהירות.
דירקטורים הינם המנהלים העליונים בחברה, והם מכתיבים את הדברים המהותיים ביותר בחברה. הם אלה שחותמים על מסמכי פתיחת חשבון בנק. הם אלה שקובעים את השכר של המנכ"ל. הם אלה שמחליטים על קבלת השקעה, הקצאת מניות, או העברת מניות.
לדירקטורים יש חובת זהירות, שהיא בעצם החובה לפעול בצורה שדירקטור סביר היה פועל בנסיבות העניין. הפרת חובת הזהירות היא בעצם המעשה או המחדל ברשלנות. במילים פשוטות, הדירקטורים חייבים להיות לא רשלניים במסגרת תפקידם, והם בכל רגע עלולים להיתבע על כל נזק שהם עשו ברשלנות לחברה או לכל צד ג' במסגרת תפקידם.
כתב שחרור ושיפוי לדירקטורים הוא בעצם שיחרור מטעם החברה מאחריות לכל נזק שיגרם לחברה ברשלנות, וכן "שיפוי" (פיצוי) מאת החברה עבור כל נזק שיגרם לדירקטור בעקבות תביעה מצד ג' כלשהו על מעשה או מחדל שהדירקטור ביצע במסגרת תפקידו בחברת הסטארט אפ.
מסמך זה הוא לא חובה להכנה, אבל הדברים לעיל אתם בטח מבינים כמה כדאי להכין מסמך כזה לחברה.
טבלת הון מניות – Capitalization Table
"טבלת הון מניות", או בשמה באנגלית "Capitalization Table", או בקיצור "Cap Table", הינה טבלה שמראה כמה מניות כל בעל מניות מחזיק, ומה אחוז האחזקות שלו.
כשרושמים חברה בע"מ, כותבים בתקנון החברה כמה מניות כל מייסד מקבל. לדוגמא אם מנפיקים 1,000 מניות ליוסי ו-1,000 מניות לדוד, אחזקותיהם יהיו 50%-50%. אך אם מנפיקים 1,000 מניות ליוסי ו-1,000 מניות לדוד ו-1,500 מניות לשמעון, אחזקותיהם יהיו:
28.57% ליוסי
28.57% לדוד
42.85% לשמעון
זוהי צורה ראשונית של "טבלת הון מניות". כשיש הרבה בעלי מניות נדרשת טבלת הון מפורטת באקסל אשר מחשבת את כמויות המניות של כל אחד ואת האחוזים היחסיים שיש לכל בעל מניות.
בשלבים המתקדמים של חברת הסטארט אפ, טבלת הון המניות הזו נכתבת ונערכת באופן שוטף על ידי עורך דין לסטארטאפ, והיא הופכת להיות מסמך מרכזי בעל חשיבות עצומה, מכיוון שהיא תשקף את אחזקותיהם היחסיות של כל המייסדים, המשקיעים על פי הסדר הכרונולוגי של השקעתם, וכן את האופציות שיש לכל עובד, והטבלה גם תכלול את סך האופציות שיש עדיין ב-"מאגר האופציות" של החברה (נדבר על אופציות באופן מקיף בהמשך).
טבלת הון מניות בגיוס השקעות
כאשר משקיע פוטנציאלי מגיע, אחד הדברים הבסיסיים שהוא רוצה לראות הוא טבלה של "לפני ואחרי", כלומר טבלת הון מניות של המצב הקיים לפני השקעתו, וטבלת הון מניות נוספת אשר מראה את המצב העתידי לאחר השקעתו. הטבלה של "אחרי" צריכה לשקף את כמות המניות שהוא מעוניין לרכוש בחברת הסטארטאפ, וכמות האחזקות באחוזים שיהוו מספר המניות האלה לאחר ביצוע הקצאת המניות.
הסכם עבודה למנכ"ל / הסכם נותן שירותים למנכ"ל
חברת הסטארט אפ היא ישות משפטית נפרדת ולכן הרווחים שלה הם לא הרווחים של היזמים. כיצד אם כן יכול היזם להנות מהרווחים של חברת הסטארט אפ שבבעלותו? הוא צריך למשוך את הרווחים מכיס החברה לכיסו הפרטי. ישנן שלוש דרכים לעשות את זה.
תלוש משכורת – הסכם עבודה למנכ"ל הסטאטראפ
הדרך הפשוטה ביותר להנות מרווחי חברת הסטארט אפ הינה למשוך משכורת מחברת הסטארט אפ. דירקטור החברה, שהוא גם הבעלים, יכול לגרום לחברה להעסיק אותו כמנכ"ל. כשחושבים על זה, זה יכול להראות קצת מוזר, אך זוהי המציאות המשפטית. הבעלים הוא גם הדירקטור, והוא מחליט בשם החברה להעסיק את עצמו כמנכ"ל שכיר של החברה, וגם קובע לעצמו את המשכורת. השכיר המאושר יקבל תלוש משכורת רגיל, שבו הוא ישלם ביטוח לאומי, דמי בריאות, מס הכנסה, וניכויים כחוק.
כדי להיות מועסק על ידי חברת הסטארט אפ, היזם המנכ"ל נדרש להכין הסכם עבודה מסודר שנכתב על ידי עורך דין לסטארטאפ ואשר ייחתם בינו לבין חברת הסטארט אפ.
הוצאת חשבונית על שירות
הדרך השניה להנות מרווחי חברת הסטארט אפ היא באמצעות הוצאת חשבונית מס, כעוסק יחיד, על שירותי ניהול לחברה.
היזם שהינו היחיד העוסק נרשם במע"מ כעוסק מורשה, ומוציא לחברת הסטארט אפ חשבונית פעם בתקופה (נניח אחת לחודש אך לא חובה), בתמורה לתשלום שכר שגובהו יכול להשתנות.
היתרון בדרך זו הינה שהמס על הכנסות אלה משירותי הניהול יכול להיות מקוזז על ידי הוצאות שהיו ליחיד העוסק, במסגרת מתן שירותי הניהול שלו. כמו כן, היזם יכול לשחק עם הסכומים איך שהוא רוצה, והוא גם יכול לשחק עם תדירות התשלומים איך שהוא רוצה. למשל הוא יכול לשלם לעצמו שכר רק פעם בחצי שנה, שלוש פעמים בחודש, וכו'.
כדי לקבל תשלומים מחברת הסטארט אפ עבור שירותי ניהול, היזם המנכ"ל נדרש להכין הסכם נותן שירותים מסודר שנכתב על ידי עורך דין לסטארטאפ ואשר ייחתם בינו לבין חברת הסטארט אפ.
גם הסכם העבודה וגם הסכם נותן שירותים ישקפו את ההכנסה שאתם מעוניינים לקבל, באופן אשר יביא בחשבון גם את הצרכים העתידיים שלכם ושל החברה.
חלוקת דיבידנד
הדרך השלישית והאחרונה להנות מרווחי חברת הסטארט אפ היא באמצעות משיכת דיבידנד. "דיבידנד" הינו סכום כסף מתוך רווחי חברת הסטארט אפ, אשר חברת הסטארט אפ החליטה לחלק לבעלי המניות מתוך קופת החברה. יש לזכור שחברת הסטארט אפ הינה ישות משפטית נפרדת, ולכן חשבון הבנק של חברת הסטארט אפ הוא לא חשבון הבנק של היזמים. לפיכך דיבידנד הוא סכום כסף שהנהלת חברת הסטארט אפ החליטה לחלק לבעלי המניות, מחשבון הבנק של החברה, לחשבון הבנק של בעל המניות.
יש לזכור שחלוקת דיבידנד הינה חלוקה לכל בעלי המניות בצורה יחסית לכמות המניות שבאחזקתם. לפיכך כל בעלי המניות יקבלו דיבידנד, כולל משקיעים, עובדים וכו', ולא ניתן להחליט שאחד יקבל והשני לא יקבל. לדוגמא אם יוסי בעלים של 75% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה, ושמעון הוא הבעלים של 25% מהמניות, והנהלת החברה החליטה לחלק 100,000 שקל, אזי יוסי יקבל 75,000 שקל, ושמעון יקבל 25,000 שקל, ולא ניתן לשלם דיבידנד לאחד בלי לשלם דיבידנד לאחר.
נכון לשנת 2024 סכום המס המשולם על דיבידנד הוא בשיעור של 30%.
במקרה של דיבידנדים, לא נדרש להכין איזשהו הסכם לגבי חלוקת דיבידנד.
עם זאת, כמה דברים חשובים לגבי חלוקת דיבידנד:
✖ מבחינה חוקית ניתן לחלק רק רווחים! לא ניתן לחלק כספים שמקורם מהשקעות, מכיוון שהשקעה היא לא הכנסה מעסק ולפיכך כספי השקעה אינם נחשבים רווחים שראויים לחלוקה (למעשה ניתן אבל רק באישור בית משפט).
✖ ניתן לחלק דיבידנד רק בכמות שחלוקתה לבעלי המניות לא תגרום לחברה להיכנס לקשיים פיננסיים שעלולים לסכן את קיומה הכלכלי. במילים אחרות, ניתן לחלק דיבידנד לבעלי המניות רק במידה והחברה יכולה לעמוד בהתחייבויות השוטפות שלה ושלא יעמידו אתה בסכנת חדלות פירעון (כאמור, למעשה ניתן לחלק דיבידנד גם בלי התקיימות התנאי הזה, אך רק באישור בית משפט)
✖ הכנסה מדיבידנד הוא צורת הכנסה אשר לא ניתן לקזז ממנה הוצאות. במילים אחרות אדם שמקבל דיבידנד לא יכול להפחית את תשלום המס עליו באמצעות ניכוי הוצאות עסקיות.
√ על הכנסה מדיבידנד לא משלמים ביטוח לאומי או דמי בריאות.
הסכם עבודה לעובדים של חברת הסטארט אפ
הסכם עבודה לעובדים של חברת הסטארט אפ הוא לא בדיוק הסכם עבודה לעובדים בחברה רגילה.
מצד אחד, בחברת סטארט אפ המשכורת צריכה להיות נמוכה במיוחד כדי לא להכביד על תזרים המזומנים של חברת הסטארט אפ. הרי התזרים מורכב בשלב ההתחלתי מהכנסה מהשקעות בלבד, ולא ממכירות מוצרי/שירותי הליבה של הסטארט אפ. אם כספי ההשקעה נגמרים, נגמר הדלק לרכבת.
מצד שני, נדרש לתת איזשהו פיצוי הולם על המשכורת הנמוכה וסיכון חוסר הוודאות הכרוך בעבודה בחברת סטארט אפ בשל העובדה שבמידה והחברה לא מצליחה להתרומם היא עלולה להיסגר מתישהו בעתיד, בהיעדר השקעות נוספות. פיצוי הולם כזה ישקף גם את סיכויי ההצלחה של חברת הסטארט אפ בעתיד, בצורת השתתפות ברווחי הבעלים. או במילים אחרות, עובדי החברה יקבלו מניות ו/או אופציות בחברת הסטארט אפ.
הסכם עבודה לעובדים של חברת סטארט אפ, אשר נכתב על ידי עורך דין לסטארטאפ, משקף בדיוק את האיזון בין הצורך של חברת הסטארט אפ לשמור על המשאבים הכספיים מצד אחד, ואת הצורך של החברה מצד שני לשמור על העובד אצלה לאורך זמן.
מה זה "אופציות"
אנסה לתאר מה זה אופציות במשפט אחד ובצורה הפשוטה ביותר. "אופציה" זה קיצור של "אופציה למניה" הינה מסמך המקנה זכות, לקבל מהחברה מניה אחת בכפוף לתנאים מסוימים כגון מועד מסוים או תשלום מסוים (שנקרא "מחיר מימוש האופציה"). ברבים זה "אופציות למניות" או בקיצור – "אופציות".
כאמור אופציה היא זכות, אך לא חובה, כלומר מחזיק האופציה יכול לבחור לממש אותה למניה או לא לממש אותה למניה. בפועל זכות המימוש כדאית רק כאשר מחיר המניה יותר גדול ממחיר המימוש. במידה ומחיר המימוש הינו 0 ₪ הרי שתמיד כדאי לממש את האופציה למניה.
מניות הינם חלקי בעלות בחברה, והן מקנות לבעל המניות זכות לקבל חלק מרווחי החברה בעת חלוקת רווחים של החברה לבעלים (דיבידנד), וזאת בהתאם לאחוז האחזקות היחסי שלו.
מקובל לתת לעובדים של חברת סטארט אפ מניות או אופציות בחברה, כצורה של תמורה שאינה במזומן כמו משכורת, וזאת במסגרת הסכם העבודה ובמשך תקופת עבודתם בחברה. למעשה, יותר מקובל לתת לעובדים אופציות מאשר מניות, וזאת מכיוון שכל עוד האופציות לא מומשו למניות לעובדים אין זכויות הצבעה או קבלת רווחים מהחברה.
תקופת הבשלה -Vesting
זכותו של העובד לממש את האופציות תהיה בדרך כלל כפופה להמשך עבודתו של העובד בחברה בהתאם להסכם העבודה שלו עם החברה. זוהי "תקופת ההבשלה".
כמעט ללא יוצאי דופן, האופציות ניתנות "בפעימות", במסגרת תוכנית הענקת אופציות, אשר מתוארת בהסכם העבודה שלהם. לדוגמא, במהלך 12 חודשים ראשונים של עבודה לא ינתנו שום אופציות (מתווה שנקרא "Cliff"), וזאת כדי לתמרץ את העובד לעבוד עם התכוונות להישאר בחברה בטווח הארוך, להיקלט ולהיטמע בתפקידו בחברה לחלוטין, בטרם הוא הופך להיות "שותף לנצח" באמצעות המניות שיקבל. לאחר 12 חודשים ינתנו 1% בחברה, לאחר מכן כל חצי שנה ינתן רבע אחוז, עד מקסימום של 5 שנים, אשר במידה והעובד השלים את כולם יהיו לו אחזקות של 5% ממניות החברה, במועד חתימת ההסכם. מדוע הסיומת הזו "במועד חתימת ההסכם"? מכיוון שככל הנראה במהלך אותם 5 שנים חברת הסטארט אפ תגייס השקעות ממשקיעים, אשר ידללו במעט את אחוז האחזקות של העובד.
ישנו גם מושג שנקרא "Reverse Vesting". זה מנגנון שלפיו נותנים לעובד את כל האופציות מראש, אבל מחילים עליהן מנגנון "רכישה בחזרה", החברה יכולה "לרכוש בחזרה" את כל האופציות בהתחלה, ואחת לתקופה יש כמות מסויימת של אופציות שהחברה כבר לא יכולה לקרוא להן חזרה, לדוגמא כעבור חצי שנה החברה מאבדת את הזכות לרכוש בחזרה 1,000 אופציות מתוך ה4,000. כלומר העובד מקבל את כל המניות להן הוא זכאי, אך אם הוא לא עומד בתנאים מסויימים שנקבעו מראש נכפית עליו מכירה, לפיה לחברה יש זכות לרכוש את המניות האלה ממנו. זה בדרך כלל פחות רלוונטי לעובדים, אלא יותר למייסדים, מחשש שאחד המייסדים הוא לא יציב והוא עלול פשוט להוריד הילוך בפעילותו בחברה, אך להישאר עם אותה כמות של מניות.
תוכנית אופציות לעובדים – ESOP – Employee Stock Option Plan
במסגרת הענקת אופציות לעובדים נדרש לכתוב תוכנית אופציות לעובדים, על ידי עורך דין לסטארטאפ. "תוכנית אופציות לעובדים" הינה מסמך שמפרט את כל התנאים הטכניים של הענקת האופציות, לרבות דרכי מימוש האופציות והמרתן למניות, התייחסות למיסוי ותשלומים, וכו'.
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
נדרש להכין תוכנית אופציות לעובדים כדי להשתמש בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מדבר על הקצאת אופציות ומניות לעובדים ונושאי משרה, למעט בעלי שליטה, כלומר למעט היזמים של הסטארט אפ.
כשאתה נותן לעובד אופציות, זה נחשב אירוע מס "הוני", כלומר אתה לא נותן לו כספים, אלא נותן לו נכס שמניב כספים (כל הדיבידנדים שהחברה תחלק אי פעם בעתיד). אתה נותן לו עץ ולא את הפירות. על הענקה של נכס "הוני" כמו אופציות יש 25% מס, אבל במצב שבו לחברה או למניותיה אין שום ערך ממשי, בייחוד בתחילת הדרך, זה לא מהווה בעיה. הבעיה מתחילה כשהערך של החברה גדל – למשל כשיש השקעה של 10 מיליון דולר בחברה. פתאום יש "הכנסת רפאים" – השווי של האופציות של העובד גדל פי 100,000 והוא צריך לשלם סכום אדיר לרשות המיסים. אבל מצד שני זו בדיוק השאיפה של תוכנית האופציות: לתת לעובד תמריץ להשקיע בחברה כדי שהערך שלה יגדל ואז שהמניות שלו יהיו שוות יותר. כאן נכנס לתמונה ס' 102 לפקודת מס הכנסה, אשר נותן דחייה בתשלום המס לתקופה של שנה או שנתיים מאירוע המס - תלוי במסלול שנבחר.
יש שני מסלולים אפשריים לבחור מתוכם:
מסלול הכנסת עבודה: בחירה של החברה המעבידה להקצות אופציות במסלול הכנסת עבודה, מחייבת את העובד להפקיד את האופציות בידי נאמן לתקופה שלא תפחת מ-12 חודשים (תקופת חסימה). במועד מימוש המניות שמקורן באופציות שהוקצו לעובד, תיזקף לעובד הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה בגובה שווי ההטבה והעובד יחוב במס שולי בהתאם לסעיף 121 לפקודה – כלומר מס בגובה של עד 50% !
היתרון במסלול זה הינו שחברת הסטארט אפ תוכל לנכות הוצאות בגובה שווי ההטבה לעובד.
*תת-מסלול של הכנסת עבודה: הקצאה ללא נאמן: כאשר העובד מקבל אופציה למניה שלא רשומה למסחר בבורסה, העובד לא יחויב במס במועד ההענקה, ובמועד המימוש הוא יחויב במס הכנסה על עבודה – בדיוק כמו המסלול של הכנסה מעבודה, כלומר מס שולי של עד 50%.
עם זאת, יש שני הבדלים מהמסלול העיקרי של "מסלול הכנסת עבודה":
-אין תקופת חסימה, ואפשר להעביר את האופציות להחזקה ישירה בידי העובדים. לנקודה זו אין שום יתרון במידה והאופציות הוענקו עם הגבלה של "תקופת הבשלה" (vesting) אשר תוארה לעיל.
- חברת הסטארט אפ לא תוכל לנכות הוצאות בגובה שווי ההטבה לעובד.
מסלול רווח הון: מחייב את העובד להפקיד את האופציות בידי נאמן לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים. במועד המימוש, קרי במועד העברת המניה מהנאמן לעובד או במועד מכירת המניה לצד ג' (על ידי הנאמן), לפי המוקדם מביניהם, רווח ההון שצמח לעובד יחוב בשיעור מס של 25% בלבד.
החיסרון לחברת הסטארט אפ במסלול זה הינו שהוא לא מאפשר לחברה לנכות כהוצאה את ההטבה לעובד.
בפועל, מאז תיקון 132 לפקודה, מרבית החברות המקצות אופציות לעובדיהן, מאמצות את מסלול רווח הון.
סעיף 102 חל על מניות וגם על אופציות. הסעיף חל על כל עובד, לרבות נושא משרה (דירקטור), אך למעט בעל שליטה, כלומר למעט היזמים עצמם, אשר עבורם קיים מסלול מיסוי אחר.
התנאים לקבלת הטבת המס של ס' 102 לפקודה:
תנאי בסיסי: מדובר בעובד. הטבת המס לא ניתנת ליחיד עוסק שנותן שירותים בסטארטאפ.
- המניות או האופציות הופקדו בידי נאמן לתקופות הרלוונטיות למסלולים (להלן).
- קיימת תוכנית אופציות לעובדים (ESOP)
- צריך להודיע לפקיד השומה על מסלול המיסוי שבו החברה בחרה, 30 יום לפחות לפני מועד ההקצאה.
- תכנית האופציות לעובדים והנאמן צריכים להיות מאושרים על ידי פקיד השומה.
הסכם שמירת סודיות (NDA)
הסכם שמירת סודיות, באנגלית Non-Disclosure Agreement או בקיצור NDA, הינו הסכם שנכתב על ידי עורך דין לסטארטאפ ושנעשה בין צדדים למשא ומתן לשיתוף פעולה, למכירת מניות למשקיע, בין עובד ומעביד וכו'. ביסודו של דבר, ההסכם נועד לשמירה על סודות החברה מפני אדם שעלול להשתמש במידע סודי שקיבל מהחברה בעת בחינת אפשרות להשיג איזושהי מטרה עסקית.
הסכמי קניין רוחני לנותני שירותים בארץ או בחו"ל (PIAA)
להסכם קניין רוחני לנותני שירותים יש שם ארוך: "הסכם אי תחרות, סודיות, והמחאת קניין רוחני והמצאות", או באנגלית: Non-Compete, Confidentiality, Proprietary And Inventions Assignment Agreement, והוא ידוע בשמו המקוצר PIAA.
חובה להכין הסכם מסוג זה עם עורך דין לסטארטאפ, וחובה לחתום עליו עם כל אדם או גוף חיצוניים אשר מתעסק בפיתוח המוצר או נחשפים לתהליך הפיתוח או חלק ממנו. לדוגמא, מי שמפתח את אבטיפוס המוצר, המפעל שמייצר את המוצר ביצור המוני, המפתחים של הקוד בהודו או בפקיסטן או באוקראינה, וכו'. כל מי שהוא לא חלק מהחברה וחשוף לסודות החברה או מפתח דברים שקשורים לחברה, נדרש לחתום על הסכם זה.
הסכם זה שנכתב על ידי עורך דין לסטארטאפ נועד לכל מפתח תוכנה, מהנדס, ספק או עובד שהחברה מתכוונת לקיים עימו מערכת יחסים עסקית, ומטרתו לשמור את הבעלות בכל קניין רוחני שאותו ספק מפתח. זכויות יוצרים, פטנטים, סודות מסחריים, עיצובים, פיתוח תוכניות עסקיות, מצגות וכו' – כל דבר הקשור בקניין רוחני חייב להישאר בבעלותכם, והדבר חייב להיות מוסכם על הצדדים לפני תחילת העבודה, דרך ה-PIAA.
הסכם בעצם מוודא שנותן השירותים שמפתח את מוצרי או שירותי החברה לא יוכל לטעון שיש לו בעלות חלקית או מלאה במוצר או השירות. מדוע? החשיבות העצומה של הסכם זה היא בדיוק אותה חשיבות כמו כתב המחאת הזכויות בקניין רוחני לחברת הסטארט אפ שדיברנו עליו לעיל. משקיע פוטנציאלי מנוסה לעולם לא ישקיע אפילו שקל אחד בחברת סטארט אפ שהיא לא הבעלים המוצהר של כל הזכויות בקניין הרוחני של הסטארט אפ. אף משקיע לא היה רוצה שיום אחד, אחד מנותני השירותים שעזרו לפתח את מוצר/שירות החברה יטען שהוא בעצם הבעלים של קוד התוכנה, או שהוא הבעלים של הרעיון, ובעצם לחברה אין זכות להשתמש בקוד / רעיון בלי אישור שלו ובלי לשלם לו תמורה כלשהי.
בנוסף הסכם זה מחייב את נותן השירותים לשמור על סודיות בנוגע למידע הסודי של החברה, וגם להימנע מלהתחרות עם החברה, כלומר להתחרות בעסקי החברה ועל לקוחותיה על ידי פיתוח מוצר או שירות דומים לשוק שבו החברה פועלת בו, תוך שימוש במידע העסקי והסודי שנותן השירותים צבר במסגרת העבודה שהוא עשה עבור החברה.
את הסכם ה-PIAA יש לנסח בצורה מדויקת כך שיתאים לכל ספק שתרצו לעבוד עימו, בלי שיהיה צורך להוסיף או לשנות פרטים בהסכם. במהלך חיי החברה, נחתמים בין החברה לבין הספקים הסכמי PIAA רבים באותו נוסח, והסכמים אלה הינם קריטיים בעת מכירת החברה ("EXIT"). זאת מכיוון שהרוכש מעוניין להיות בטוח, באמצעות עובדות שניתנות להוכחה, שאף ספק לשעבר לא מתכוון לגנוב את סודות החברה ולהקים חברה מתחרה, או לסירוגין לתבוע את החברה על שימוש לא מורשה בקניין הרוחני, שכעת הוא אולי טוען שהוא שלו.
יש לנו ניסיון רב עם הסכמים מהסוג הזה, ואנחנו מוכנים לנסח אחד גם בשביל חברת הסטארט אפ החדשה שלכם.
תנאי שימוש באתר – Terms & Conditions - T&C
תנאי שימוש באתר, או בשמם באנגלית Terms & Conditions, או Terms of Service, הם מסמך משפטי לכל דבר ועניין אשר מפרט את התנאים שבהם כל מי שמשתמש באתר יכול להשתמש בו. בעוד שבאתר תדמיתי של חברת הסטארט אפ תנאי השימוש באתר הם יחסית פשוטים, הרי שכאשר מדובר באתר מכירות, כמו חנות אינטרנטית, נדרש לפרט תנאי אחריות, מדיניות החזרת מוצר, מדיניות משלוחים, ועוד. המקום לבטא את כל התנאים הללו הוא בדרך כלל בתנאי שימוש באתר.
כמו כן, במידה ויש בלוג עם תוכן של גולשים, או תמונות של גולשים, צריך להסדיר את הזכויות בחומרים הללו בתנאי השימוש באתר.
מדיניות פרטיות - Privacy policy
מדיניות פרטיות, או בשמה באנגלית Privacy Policy, הינה מסמך משפטי שונה מתנאי השימוש באתר, אשר מפרט את הדרך שבה משתמשים במידע שמשתמש האתר מספק לאתר תוך כדי השימוש שלו. הנתונים שנאספים יכולים להיות כלליים כמו סוג המערכת שבה הגולש משתמש (מחשב, סמארטפון, טאבלט), שפת המכשיר, אופן התנהגות הגולש באתר במבחינת כמה זמן הוא נמצא בכל עמוד ועל איזה לינקים הוא לוחץ. במקרה של הרשמה לאתר או הזמנת מוצרים, הנתונים יכולים גם להיות אישיים, כגון שם, כתובת, טלפון, אימייל, מספר ת.ז ומספר כרטיס אשראי.
מדיניות הפרטיות יכולה להיות כתובה בצורה מאוד לא ידידותית, ומלאה בהמון תנאים מיותרים ומסרבלים. הטריק הוא להיות תמציתי ופשוט.
חוקי פרטיות באירופה - GDRP
חוקי פרטיות באירופה חלים על כל תושב אזרח אירופאי. אם האתר של חברת הסטארט אפ שלכם הוא בין-לאומי ויש צפי שיכנסו משתמשים אירופאיים לאתר, נדרש להתאים את מדיניות הפרטיות לחוקי הפרטיות באירופה (נקראים בקיצור באנגלית GDRP). לדוגמא, במידה וגולש יחליט שהוא רוצה למחוק את תיעוד הגלישה שלו לאתר, או למחוק את הפרטים האישיים שלו ברישומי החברה, מדיניות הפרטיות צריכה להכיל באופן ברור את האימייל שאליו צריך לשלוח בקשות להסרה של מידע כזה.
יש עוד כמה התאמות למדיניות הפרטיות כדי שהיא תהיה ערוכה לפי חוקי ה-GDPR. אנחנו מכירים את תחום ה-GDPR מעולה ונוכל לערוך עבורכם מדיניות פרטיות אשר תהיה מתאימה לאתר חברת הסטארט אפ שלכם, וגם תהיה ערוכה לפי ה-GDPR.
הסכם Advisory Board Agreement
לעתים יזמים של סטארט אפ מעוניינים להראות שיש להם ליווי עסקי על ידי אנשים חשובים או ידועים. זה יכול להיות אנשים שעשו אקזיטים יפים, אנשים מוכרים בתעשיה, זה יכול להיות בנקאים, זה יכול להיות מנטורים ידועים, וכו'.
"יועצים" אלה הרבה פעמים בכלל לא מלווים את החברה, אבל עצם ההצגה שלהם בחומרי השיווק של הסטארט אפ, או לדוגמא הצגתם כחלק מצוות הסטארט אפ באתר, נותנים לסטארט אפ החדש מראה יותר רציני.
בתמורה להסכמתם להצגת שמם ותמונתם בחומרי הסטארט אפ, "יועצים" אלה מבקשים תמורה כספית או במניות. לצורך כך נדרש לכתוב הסכם שמסדיר את הזכויות והחובות של היועצים ושל חברת הסטארט אפ. זהו הסכם היעוץ, או הסכם advisory board. בעצם במספר הסכמים כאלה, היזמים יוצרים סוג של "מועצת יועצים" (Advisory Board), ומכאן שמו של ההסכם.
רישום סימן מסחרי
אם אתם חושבים צעד אחד קדימה על שיווק המוצר שלכם, אתם תבינו שכדאי גם לחשוב על רישום של סימן מסחרי אשר יהווה חלק מהמותג שלכם. הסימנים המסחריים בחברה יכולים להיות שם מסחרי של החברה, שם מסחרי של המוצר או השירות, הלוגו של החברה, הסלוגן של החברה, הסלוגן של המוצר, או הצבע/ים של המוצר.
חיפוש סימן מסחרי
משרדנו מנפק חוות דעת אשר במסגרתן נעשה חיפוש של סימן המסחר המבוקש בארץ ובחו"ל, כדי לגלות האם הוא רשום או שניתן לרשום אותו.
חוות הדעת קובעות את חוקיות השימוש בסימן המסחרי במדינת ישראל ובחו"ל. בנוסף חוות הדעת כוללות את אפשרויות הרישום של השם המסחרי במדינת ישראל ובחו"ל, את רשימת המתחרים המשתמשים בשם המסחרי, וכן את המשמעויות המשפטיות.
רישום סימן מסחרי בארץ ו/או בחו"ל
על מנת לרשום סימן מסחרי, ראשית יש צורך להגיש בקשה לרישום הסימן המסחרי במדינת ישראל. רק לאחר מכן ניתן לרשום את הסימן המסחרי באופן בינלאומי דרך אירגון הקניין הרוחני העולמי ("WIPO"). ארגון WIPO בתורו ידאג לרשום את הסימן המסחרי בכל המדינות בעולם אשר תבקש לרשום אותו בהן.
לאחר הגשת הבקשה בישראל ניתן להגיש באופן מיידי בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי, ואין צורך לחכות לאישורה של הבקשה ורישומו של הסימן המסחרי בישראל.
לאחר חיפוש מקיף של הסימן המסחרי, ניתן לאמוד את אפשרות הרישום בכל מדינה ומדינה, וכן את עלות הרישום של הסימן המסחרי במדינת ישראל, בארה"ב, באירופה ובאסיה.
אחרי שנפתח עבורכם את חברת הסטארט אפ, אנחנו יכולים לרשום עבורכם סימן מסחרי בישראל, וגם בכל שוק שאליו תרצו לשווק את המוצר או השירות.
לעמוד של רישום סימן מסחרי, לחץ כאן
גיוס הון לסטארט אפ: גיוס השקעה לסטארט אפ
פרק זה הינו כל-כך רחב, שמגיע לו מדריך מיוחד משלו, אותו אפשר לקרוא כאן.
במדרך גיוס הון לסטארט אפ אנחנו דנים בין היתר בנושאים המרתקים הבאים:
- הערכת שווי סטארטאפ
- הסכם השקעה
- מסמך הבנות להשקעה
- בדיקות נאותות – Due Diligence
- דילול ואנטי-דילול
- הסכם Finder Fee Agreement
- פלטפורמות של גיוס המונים (פיפלביז, אקזיט וואלי, סמארט-פנדינג)
- סוגי מניות: רגילות, בכורה, בנות פדיון.
- חוב: אגחים, שיעבודים.
בדיקה משפטית של חוזים שאתם מקבלים
כתיבת חוזים היא לא כל עבודתו של עורך דין לסטארטאפ. כחלק מהפעילות העסקית של חברת הסטארט אפ, חברות או אנשים אחרים מדי פעם מציעים נוסח חוזה משל עצמם. עורך דין לסטארטאפ צריך לעשות בדיקה משפטית של כל חוזה כזה שאתם מקבלים, כדי לוודא שאפשר ובטוח לחתום על החוזה.
בין אם מדובר בחוזה שכירות של משרד או של מפעל, חוזה פיתוח אבטיפוס, חוזה יצור מוצר, הסכם הפצה או הסכם השקעה, בחודורוב משרד עורכי דין אין חוזה שלא ראינו. יש לנו ניסיון עם כל החוזים.
עלות בדיקה משפטית של חוזה
כל חוזה הינו שונה באורכו ובמורכבותו. במידה ויש לכם חוזה שדורש בדיקה משפטית, כל מה שאתם צריכים לעשות כדי לדעת מהי העלות של בדיקה משפטית של חוזה, היא לשלוח אותו אלינו כדי לקבל הצעת מחיר מדוייקת.
מנטורינג
כל רעיון צריך דחיפה. גם הרעיונות הטובים ביותר. התפקיד שלנו הוא קודם כל ללוות את היזמים במסלול האינסופי של יזמות והקמת עסק חשוב ובעל ערך רב. זהו מנטורינג. מנטורינג אומר לקבל ליווי מאדם שיש לו הרבה ניסיון וראה הרבה דברים ושיכול לכוון אותך באותם זמנים שאתה הולך בביטחון גדול בדרך שאולי היא הפחות טובה.
אבל יזמים שלא מקבלים מנטורינג טוב עושים יותר החלטות שגויות במצטבר מאשר יזמים שכן מקבלים מנטורינג. אותו מנטור יהיה אדם שיהיה מאוד טוב לשמוע את דעתו בצמתי דרכים.
אפשר להגיד שמנטורינג טוב, הוא תוספת קטנה שיש לה תוצאות עצומות.
התועלת מקבלת ליווי ויעוץ משפטי שוטף לסטארטאפ החדש שלכם הינה גדולה מאוד. אין חכם כבעל ניסיון, אבל בתחום של סטארטאפים נדרש גם ידע מעמיק ולא רק ניסיון. התועלת מניסיון ללא ידע הינה נמוכה ונחותה בהרבה מהתועלת שמופקת מידע אשר מיושם מתוך ניסיון רב. לפיכך היעוץ המשפטי שתקבלו מאיתנו הוא בעל ערך גבוה מאוד עבורכם.
הקמת סטארט אפ / פתיחת חברת סטארט אפ
אם הגעתם עד כאן בקריאת המדריך, אני מקווה שאתם כבר מבינים שאתם בידיים טובות לפתיחת חברה. אנחנו נפתח לכם חברת סטארט אפ במהירות וביעילות. אתם מוזמנים ליצור קשר עכשיו ללא עלות כדי לקבל יעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום עם עו"ד תמיר חודורוב, להקמת סטארט אפ אצל עורך דין לסטארטאפ, באמצעות הטלפון 052-5690866 או בווטסאפ, או באמצעות פניה אלינו ב"צור קשר" דרך האתר.
כאשר אתם פונים אל משרד חודורוב עורכי דין, אתם תמצאו סיוע מקצועי שמבטא ניסיון רב, פתרונות יעילים ואיכותיים לפתיחת חברת סטארט אפ, במינימום זמן ועלויות. פנו אלינו עוד היום כדי להתחיל בתהליך מיידי של פתיחת חברה חברת סטארט אפ / הקמת חברת סטארט אפ.
אנחנו נלווה אתכם מתחילת התהליך ועד סופו. אנו נסייע לכם ונכוון אתכם על פי מיטב נסיוננו, נענה על כל שאלותיכם, ונציע לכם פתרונות במידת הצורך.
√ נכין עבורכם הסכם מייסדים לסטארט אפ
√ נכין עבורכם תקנון מיוחד לחברת סטארט אפ
√ נכין עבורכם את כל המסמכים הדרושים להקמת חברת הסטארט אפ.
√ נפתח עבורכם חשבון בנק שתוכלו להפקיד בו כספי השקעות ולשלם ממנו הוצאות
√ נכין עבורכם מסמכי העברת בעלות בקניין הרוחני לחברת הסטארט אפ
√ ננסח עבורכם הסכם הלוואת בעלים בין המייסדים לבין חברת הסטארטאפ
√ נכין עבורכם כתב שחרור ושיפוי לדירקטורים
√ ניצור עבורכם טבלת הון מניות – Capitalization Table
√ ננסח עבורכם הסכם עבודה למנכ"ל / הסכם נותן שירותים למנכ"ל
√ נכתוב עבורכם הסכם לעובדים של חברת הסטארטאפ, לרבות תוכנית אופציות לעובדים
√ ננסח עבורכם הסכם שמירת סודיות NDA
√ ניצור עבורכם הסכמי קניין רוחני לנותני שירותים בארץ או בחו"ל PIAA
√ ננסח עבורכם מסמכים משפטיים לאתר האינטרנט – Terms and Conditions ומדיניות פרטיות.
√ נבצע עבורכם חיפוש ורישום סימן מסחרי, בארץ ובחו"ל
√ נכין עבורכם הסכמי השקעה ונלווה אתכם בקמפיינים השונים של גיוסי השקעות.
√ נבצע בדיקה משפטית של כל החוזים שאתם מקבלים
√ אתם תקבלו ייעוץ משפטי לאורך כל חיי הסטארט אפ, בכל הרגעים הקטנים והגדולים.
√ אתם תקבלו יחס אישי וקרוב בנוגע לכל בעיה, וגם בנוגע לכל הזדמנות להצלחה
√ אתם תקבלו שירות מהיר וישיר, עם לוחות זמנים מדוייקים לביצוע כל פעולה ושירות.
√ אתם תקבלו את התועלת מהניסיון הרב שלנו בהקמת סטארט אפ.
√ במידת הצורך, אנחנו נוכל לחבר אתכם לרואי חשבון שאנחנו מכירים, ללא עלות.
צרו קשר עכשיו ללא עלות כדי לקבל יעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום עם עו"ד תמיר חודורוב, להקמת סטארט אפ אצל עורך דין לסטארטאפ, באמצעות הטלפון 052-5690866 או בווטסאפ, או באמצעות פניה אלינו ב"צור קשר" דרך האתר.