ההיסטוריה של הארגון אוטונומי מבוזר (DAO)

ההיסטוריה של הארגון אוטונומי מבוזר (DAO)
אחד המאפיינים העיקריים של מטבעות וירטואליים הוא שהם מבוזרים. המשמעות היא שהם אינם נשלטים על ידי מוסד אחד כמו ממשלה או בנק מרכזי, אלא מחולקים בין מגוון מחשבים, רשתות וצמתים. במקרים רבים, מטבעות וירטואליים עושים שימוש בסטטוס מבוזר זה כדי להשיג רמות פרטיות ואבטחה שאינן זמינות בדרך כלל למטבעות רגילים ולעסקאות בהם.

בהשראת הביזור של מטבעות קריפטוגרפיים, ב-2016 קבוצת מפתחים העלתה את הרעיון לארגון אוטונומי מבוזר - DAO.

הבנת הארגון האוטונומי המבוזר (DAO)
ה-DAO המקורי היה ארגון שתוכנן להיות אוטומטי ומבוזר. הוא פעל כסוג של קרן הון סיכון, המבוססת על קוד פתוח וללא מבנה ניהול או דירקטוריון טיפוסי. כדי להיות מבוזר לחלוטין, ה-DAO לא היה מזוהה עם מדינת לאום מסוימת, והיה מבוסס על רשת האתריום.

למה ליצור ארגון כמו ה-DAO? מפתחי ה-DAO האמינו שהם יכולים לחסל טעויות אנוש או מניפולציה של כספי משקיעים על ידי העברת כוח קבלת ההחלטות לידיים של מערכת אוטומטית בתהליך של שימוש בהצבעות ההמונים. ה-DAO תוכנן כדי לאפשר למשקיעים לשלוח כסף לקרן מכל מקום בעולם באופן אנונימי. ה-DAO יספק טוקנים לאותם משקיעים, ויאפשר להם זכויות הצבעה על פרויקטים אפשריים.

ה-DAO המקורי הושק בסוף אפריל 2016 הודות למכירת המונים בת חודש של טוקנים, בה גויסו יותר מ-150 מיליון דולר. בזמנו, ההשקה הייתה מסע גיוס המונים הגדול ביותר בכל הזמנים.

ביקורת על ה-DAO
עד מאי 2016, ה-DAO החזיק באחוז עצום מכל הטוקנים של אתריום שהונפקו עד אותה נקודה (עד כ-14%).

עם זאת, בערך באותו זמן, פורסם מאמר שהתייחס למספר פרצות אבטחה פוטנציאליות בקוד של ה-DAO, והזהיר את המשקיעים מלהצביע על פרויקטי השקעה עתידיים עד לפתרון בעיות אלו.

מאוחר יותר, ביוני 2016, האקרים תקפו את ה-DAO על סמך נקודות התורפה הללו. ההאקרים קיבלו גישה ל-3.6 מיליון טוקנים של אתריום, בשווי של כ-50 מיליון דולר באותה עת. הדבר עורר ויכוח מסיבי ושנוי במחלוקת בקרב משקיעי DAO, כאשר חלק מהאנשים הציעו דרכים שונות לטפל בפריצה ואחרים קראו לפירוק ה-DAO לצמיתות. התקרית הזו היתה הזרז ליצירת "תיקון" לרשת האתריום (הידוע כ-hard fork) אשר התרחש זמן קצר מאוחר יותר, ואשר החזיר ל-DAO את המטבעות בצורה מלאכותית. התיקון גרם להתפצלות הרשת ל"אתריום" ו"אתריום קלאסיק" (Ethereum Classic).

הארגון פועל בטריטוריה לא ידועה במונחים של רגולציה ודיני תאגידים. מכיוון שמדובר באירגון לא מאוגד, הלכה למעשה הפעילות מהווה שותפות כללית, כלומר שותפות שבה כל השותפים אחראים מבחינה משפטית למעשי השותפות. במילים אחרות, משקיעים עלולים לשאת באחריות לפעולות שננקטו על ידי ה-DAO כארגון. ההבדל בין שותפות כללית זו לשותפות כללית מסורתית הוא שהשותפים אינם רשומים בחוזה שותפות רגיל, ולמעשה קוד ה-DAO מהווה הסכם השותפות שלהם.

ה-DAO גם פעל בטריטוריה לא ידועה לגבי השאלה האם הטוקנים שהוא הנפיק לציבור מהווים ניירות ערך כהגדרתם על פי החוק. מעבר לכך, מבחינה כלכלית היתה תמיד הבעיה הטמונה בתפר שבין העולם הדיגיטלי לבין העולם האמיתי: איך משקיעים וקבלנים אמורים להמיר ETH לכסף אמיתי וחוזר חלילה?

ביולי 2017, רשות ניירות ערך בארה"ב (ה-SEC) פרסמה דו"ח, שקבע כי ה-DAO מכר ניירות ערך בצורה של טוקנים על הבלוקצ'יין של אתריום, תוך הפרה של סעיפים בחוק ניירות הערך האמריקאי.

מה צופן העתיד עבור ה-DAO?
ה-DAO כפי שנחזה במקור לא חזר עד אמצע 2020. אז החלו לצוץ אירגונים חדשים, אך עם אותן בעיות משפטיות כאמור לעיל.

למרות שיש הרבה דאגות מתמשכות ובעיות פוטנציאליות בנוגע לחוקיות, אבטחה ומבנה, כמה אנליסטים ומשקיעים מאמינים שסוג זה של ארגון בסופו של דבר יבוא לידי ביטוי, אולי אפילו יחליף עסקים בעלי מבנה מסורתי.

אנו מאמינים כי החוקים הנוגעים לשותפויות כלליות יהיו חייבים לעבור עידכון כדי לטפל בסוגיית ה-DAO.