הנפקת חברה בשוק שורי

יש שתי מגמות בשוק המניות: שוק שורי ושוק דובי.

השור מייצג רגש אופטימי של מרבית הון המשקיעים כלפי המניות, ואילו הדוב מייצג רגש פסימי.

בפשטות, המשקיעים הדוביים מאמינים שרמת המחירים הכללית של שוק המניות הולכת לרדת למטה בעתיד הקרוב ולכן הם מוכרים את אחזקותיהם, ובכך מגשימים את הנבואה של עצמם וגורמים לרמת המחירים של שוק המניות לרדת. לעומתם, המשקיעים השוריים סוברים שרמת המחירים הכללית של שוק המניות הולכת לעלות למעלה בעתיד ולכן הם רוכשים אחזקות, ובכך מגשימים את הנבואה של עצמם, וגורמים לרמת המחירים של שוק המניות לעלות.

כמובן, שוק שורי ושוק דובי לא יכולים להתקיים בו זמנית – האחד תמיד גובר על השני. מי כרגע גובר על מי? פשוט אפשר לפתוח מדד המייצג ממוצע של רמת המחירים של המניות של החברות הטובות ביותר במשק. אם המדד יורד על פני תקופה של חודשים, אנחנו בשוק דובי. אם הוא עולה על פני תקופה של חודשים, אנחנו בשוק שורי.

עד כה לגבי שוק שורי ושוק דובי, וכעת נדון בהנפקת מניות ראשונה לציבור בבורסה.

הנפקת מניות ראשונה לציבור בבורסה (ידועה גם כ-"הנפקה ראשונה לציבור", או IPO) היא מעשה שנועד לגייס כסף עבור החברה.

באופן בסיסי, שני הפרטרים העיקריים בכל עסקה כלכלית הם "כמה ערך אני נותן, וכמה כסף אני מקבל". ממילא, חברה אשר מעוניינת לבצע הנפקה ראשונה לציבור, תהיה מעוניינת לתת כמה שפחות מניות ביחס לסך המניות המיועד למכירה, עבור כמה שיותר כסף בתמורה. כשיוצאים מנקודת הנחה זו, אפשר להתחיל להבין מדוע כל הנפקות הראשונות יהיו בשוק שורי בלבד.

בשוק שורי, שבו רמת המחירים הכללית של המניות נמצאת במגמת עליה מתמדת, המשקיעים המחזיקים ברוב ההון להשקעה נחשבים כאופטימיים ביחס לעתיד שוק המניות. מכאן המשקיעים הפוטנציאליים של החברה שמעוניינת לבצע הנפקה ראשונה לציבור יהיו בממוצע יותר אופטימיים כלפי התחזיות של ביצועי החברה, ומכאן יסכימו לשלם מחירים יותר גבוהים עבור הזכות להשתתף בביצועים אלה (כלומר לקנות מניות בחברה).

במילים פשוטות, בשוק שורי המשקיעים הפוטנציאליים "בזבזניים" יותר מבחינת המחירים שהם מסכימים לשלם עבור המניה, והם רואים את תחזיות החברות במשקפיים ורודות. הם נוטים יותר להאמין לתחזיות האופטימיות של החברה עצמה, שהרבה פעמים מתפרסמות בניסוח מזמין ומפתה, בכוונה (הלגיטימית) למכור כמה שיותר מניות.

האם שווה לקנות הנפקות ראשונות של חברות חדשות בבורסה?
יש מספר נימוקים מדוע התשובה לשאלה זו היא 'לא'.

ראשית, באופן עקרוני, המשווקים האמונים על שיווק ההנפקה הראשונה לציבור עושים זאת מכיוון שהם מקבלים עמלה נדיבה על שירותיהם. המשמעות היא שהמניות הללו נמכרות מלכתחילה במחיר יותר גבוה מאשר הם היו יכולות להימכר אילולי עמלת שיווק זו. בנוסף, כל פעם שמשווקים בשוק המניות מקבלים עמלה נדיבה, השיווק שלהם יותר אגרסיבי.

שנית, מכירת הנפקת מניות ראשונה לציבור מתבצעת בשני שלבים, כאשר השלב הראשון הוא מכירה במחיר קבוע או כמעט קבוע למשקיעים המוסדיים ולמשקיעים הפרטיים הגדולים במיוחד. בשלב השני המניה מגיעה לבורסה ונמכרת לשאר ציבור "המשקיעים הקטנים", במקרים רבים במחיר הרבה הרבה יותר גבוה מאשר אותו מחיר שניתן למשקיעים בשלב הראשון. "המשקיעים הקטנים" כמעט ולא מרוויחים מאותו זינוק ראשוני במחיר המניה. המרוויחים הגדולים הם אנשים עם הון עתק וגופים מוסדיים, אשר מנהלים כסף רב השייך לציבור.

שלישית, מבחינה היסטורית, רבות היו ההנפקות הראשונות לציבור אשר התרסקו ביגון שאולה. נכון לכתיבת שורות אלו, שנת 2021 היתה שנה עם מספר הנפקות גדול במיוחד, אשר רבות מהן ירדו בעשרות רבות של אחוזים ממחיר ההנפקה הראשוני שלהן.

בן גראהם אמר ש"על כל המשקיעים להיזהר מהנפקות חדשות – בדיקה קפדנית ומבחנים מחמירים באופן יוצא דופן לפני רכישתן".

צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט, מהמשקיעים הדגולים ביותר בעולם, אמר פעם שכאשר הם מחפשים מניות להשקעה, הם מחלקים את כל ה"מועמדות" לשלושה סלים: 1. "כן", 2. "לא", ו-3. "קשה מדי להבנה". הוא הוסיף ואמר שהנפקות ראשונות לציבור (IPOs) מיד נזרקות לסל ה"לא".

אף על פי כן, יש להכיר בכך שמשקיעים מקצועיים מסויימים, בעלי מומחיות, יודעים לנתח הנפקות ראשונות לציבור ומתפרנסים בעקביות בצורה נאה בדיוק מנישה זו.