מטבעות וירטואליים, חוק ומשפט, ומה שביניהם – כנס לשכת עורכי הדין

ההרצאות והדיונים התקיימו בבית לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב. במסגרת ההרצאות נידונו ההשפעות של מטבעות וירטואליים כגון הביטקוין, האתריום, הלייטקויין ודומיו על מערכת המשפט הקיימת, ולהיפך – השפעת מערכת המשפט הקיימת על המטבעות הוירטואליים.

המרצה הראשון היה ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. פרקליטות המדינה אחראית על העמדה לדין של עבריינים, כאשר המחלקה הכלכלית מטפלת בעבירות כלכליות, כגון הלבנת הון, עבירות מיסים וכו'.

בהרצאתו, ד"ר אבן חן דיבר בגילוי לב וציין את הדברים הבאים:

"ישנן לא מעט סוגיות משפטיות שאפשר לחשוב עליהן בהקשר של אותם מטבעות ... שאין ספק שהשאלות המשפטיות שהיו מתעוררות: על רובן עוד אין לנו תשובה. השורה התחתונה של ההרצאה שלי תישאר, היום לפחות, עם יותר שאלות מאשר תשובות כי חלק גדול מהדברים לא רק שלא נבחנו בבית המשפט, אלא עוד לא נבחנו אפילו בקרב רשויות האכיפה ... אני מעריך שלגבי רוב הדברים אנחנו עוד רחוקים מלתת תשובה, ולא רק בישראל, דרך אגב, זה לא שלנו פה [בישראל] יש איזושהי בעיה, אלא בכל העולם אין היום תקדימים משפטיים ברורים לגבי הסוגיות האלו."

בתחום של רכישה ומכירה של מוצרים או שירותים לא חוקיים, ד"ר אבן חן ציין את הפרצה הברורה שקיימת בחוסר היכולת לאתר את הרוכש או המוכר. הרי בטכנולוגיית המטבעות הווירטואליים (הבלוקצ'יין, DLT – טכנולוגיית רישום מבוזר), מחזיק המטבע אנונימי לחלוטין, לכן זהות הרוכש וזהות המוכר חסויות לחלוטין ולא ניתן ברמה הטכנולוגית לאתר אף אחד מהצדדים לעסקה. כלשונו:

"אתה עובר אחר מסלול הכסף ואתה בדרך-כלל אם אתה עושה את העבודה כמו שצריך, אתה יכול להגיע ולמצוא מי באמת עומד מאחורי אותה עיסקה ומשם להתקדם. ברגע שאנחנו מדברים על קנייה ומכירה בתחומים האלה באמצעות מטבעות וירטואליים, אנחנו בהחלט נתקלים באיזשהו מחסום, כרשות אכיפה, מחסום שאני מניח שעם הזמן ינסו למצוא כלים להתמודד איתו"

ד"ר אבן חן הרחיב מילים בנוסף גם על תחום המיסים ועל היכולת של הרשויות לגבות מיסים מהאזרחים:

"כמובן שעצם השימוש במטבעות האלה יכול להוות אתגר לא פשוט בפני הרשויות. ברגע שאנשים יכולים לקנות, למכור, לנהל בעצם עסק באמצעות שימוש במטבעות וירטואליים, אז חלק גדול מהיכולת של רשויות המס לבוא ולבחון ולברר מה בדיוק ההכנסות של אותו עסק, כמה באמת העסק הזה מרוויח, מה באמת ההוצאות שלו, הוא עלול להיפגע בצורה קשה כי אם אני מקבל את הכסף כמטבע וירטואלי שאני יכול לשמור אותו במקום שהסיכוי שרשויות המס יגיעו אליו הוא קטן מאד, אז אנחנו בעצם עלולים להיות חשופים, שוב, לפעילות כלכלית רבה ומשמעותית שהיא כולה בעצם נסתרת מהעיניים של רשויות המס."

סוגיה נוספת שעלתה בהרצאתו היתה הלבנת ההון. הלבנת הון היא פעולה שמטרתה להלבין כסף או רכוש שמקורו מעבירה. לדוגמא אם אדם פרץ לחנות תכשיטים (עבירה) וגנב שלושה יהלומים (רכוש), הפורץ ינסה לזייף קבלות רכישה כדי להראות שהוא רכש את היהלומים ולא גנב אותם (הלבנת הרכוש). בנוגע לתחום הלבנת ההון, ד"ר אבן חן ציין את החולשה של המערכת הקיימת להתמודדות עם המטבעות הווירטואליים:

"גם פה, זה תחום שיש היום יותר שאלות מתשובות כי אנחנו ממש בתחילת הדרך בהקשר הזה. ... היכולת להעביר תשלומים בצורה אנונימית בלי לעבור דרך המערכת הבנקאית הרגילה זה פתח גדול מאד להלבנת הון, למימון טרור ופתח שהרשויות יצטרכו לבוא ולראות איך, אם בכלל, אפשר להתמודד איתו ... למעשה, משטר דיווחים מלא זה הבסיס לעצם הפעילות של הרשות לאיסור הלבנת הון, וברור, שכשאנחנו מדברים על פעילות במטבעות וירטואליים אז זה נמצא למעשה מחוץ ל"רדאר" - מחוץ לתמונה - של אותו משטר דיווחים שאותו אנחנו כל כך מקפידים לקיים ולשמור עליו ... אם נסכם את הנקודה של הלבנת הון ... האתגר הגדול מבחינת הרשויות היום זה לנסות למצוא את הדרך להחיל את אותו משטר דיווחים, להחיל את אותו משטר של העברת מידע שקיים לגבי כל יתר המטבעות גם על המטבעות הווירטואליים. ובהחלט אפשר לנסות לעשות את זה, אבל זה מחייב שיתוף פעולה ... בינלאומי, ומחייב שיתוף פעולה ממי שמנפיק את אותם מטבעות".

לבסוף ד"ר אבן חן ציין:

"אני חושב שכל ניסיון להסדיר את עצם הפעילות, ואת הפיקוח ואת ההגנה על המשקיעים במטבעות יחייב שיתוף פעולה שלא קיים היום בשום דבר אחר, כי אנחנו נצטרך בעצם שיתוף פעולה לא רק אל מול המדינה פה ולא רק אל מול קבוצה של מדינות, אלא למעשה צריך שיתוף פעולה בינלאומי, שבכול מקום שבו סוג מסויים של מטבע מונפק - שאנשים יכולים לקנות ולמכור - תהיה הסדרה דומה או הסדרה זהה, כי אחרת זה לא יוכל לעבוד. ולכן, זו סוגייה מאד מאד מורכבת שאני מניח שתיקח עוד הרבה מאד זמן."

בהמשך להרצאתו של ד"ר אבן חן, התקיימה הרצאתה של ד"ר גיתית גור-גרשגורן, כלכלנית הראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך. הרצאתה של ד"ר גור-גרשגורן התמקדה בתחום ה-ICOs, הנפקת מטבעות וירטואליים חדשים.

ICO הינו קיצור של Initial Coin Offering. מדובר במונח אשר מייצג תעשייה שלמה של גיוס הון במימדים אדירים בשנת 2017. ICO  הינו פעולה מאוד דומה להנפקה בבורסה (IPO). חברה כלשהי יוצרת סוג חדש של מטבע וירטואלי, בכמות של כמה מיליוני מטבעות מאותו סוג, ומוכרת אותו לציבור הרחב כדי לגייס הון עצמי בשווי שלא נופל מהכמות האדירה של הכסף שניתן לגייס בבורסה.

לעומת זאת, הנפקת מניות או ניירות ערך אחרים בבורסה דורשת שורה ארוכה של תנאי-סף שיש לעמוד בהם, כגון ותק, הון עצמי מינימאלי, מסמכים שונים ופרוצדורה ארוכה ויקרה. הנפקת ניירות ערך בבורסה ללא עמידה בתנאים אלה מהווה עבירת ניירות ערך, שהיא עבירה פלילית שעונשה מאסר. לכאורה ICOs אינם נדרשים לשלל התנאים הללו ולכן בשנה האחרונה היוו אופציה מועדפת להנפקות של סטארטאפים. למידע נוסף על ICOs לחץ כאן.

על כך ד"ר גור-גרשגורן ציינה את הדברים הבאים:

"צריך לזכור שכרגע אין פיקוח, אין דרישות רגולטוריות לכאורה ... למה לכאורה, כי החוק קיים, ואם אתה מציע ניירות ערך בין אם זה דרך טוקן [מטבע] או בין אם בכל דרך אחרת, אתה עדיין צריך לעמוד בחוק".

ניתן לשמוע את ההרצאות המלאות בקישור בפייסבוק: https://www.facebook.com/tlvlawbar1/videos/10154961496662397/

לסיכום, ניתן להבין בבירור שמטבעות וירטואליים שמתבססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציבים אתגרים לא פשוטים בפני רשויות האכיפה ככל הנוגע לעבירות כלכליות כגון הנפקת ניירות ערך, עבירות מס, עבירות הלבנת הון, וביצוע עסקאות לא חוקיות.

עם זאת, יש לזכור שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא העתיד. כשם שאנו לא חושבים לאסור את השימוש במכוניות רק בגלל מספר עברייני תנועה, כך גם אין לאסור את השימוש בטכנולוגיה רק בגלל החסרונות שלה בעיני הרשויות. אין "לשפוך את התינוק עם המים" ויש לשמור את הטכנולוגיה חופשית.