בית המשפט: "אופציות בינאריות הן לא הימורים, אלא נכסים פיננסיים"

בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופטת דניה קרת-מאיר, בתיק ת"צ 25717-10-13 שירה בר-אור נ' איטריידר בע"מ, קבע כי אופציות בינאריות הן לא הימורים, אלא נכסים פיננסיים.

מדובר בבקשה לאישור תובענה יצוגית נגד מספר חברות ותיקות המספקות שירותי אופציות בינאריות, בטענה כי המסחר באופציות בינאריות הוא למעשה הימורים לכל דבר ועניין, כאשר הימורים הם עבירה לפי חוק העונשין.

בבקשה לאישור התובענה היצוגית נגד החברות נטען כי "זירות אלה פועלות באופן שבו מתנהלים ארגוני הימורים מקצועיים והן משווקות לציבור מוצר הימורים מובהק במסווה של מוצר פיננסי ... מדובר בהימור ביחס קבוע שהינו מסוג משחקי ההימורים הנפוצים ביותר, כגון רולטת קוביה ומשחקי ספורט. ניתן להמר על התרחשות אפשרות מסוימת מתוך רשימה סגורה של אפשרויות. התממשות האפשרות עליה הימר הצרכן מזכה אותו בתשואה ביחס קבוע מתוך סכום הכסף עליו הימר"

עוד נטען בבקשה, כי "ההימור באופציות בינאריות הוא הימור על תנודות מחירים של נכסים פיננסיים, כאשר ניתן להמר על התרחשות של אחד משני מצבים אפשריים בטווח זמן קצר וידוע מראש: מחיר נכס הבסיס יעלה או ירד."

בית המשפט התייחס לטענה לאור תיקון 40 לחוק ניירות ערך, אשר הוסיף בחוק פרק שלם שעוסק בהסדרת תחום אתרי המסחר האינטרנטיים במטבע חוץ – פורקס – וכן באופציות בינאריות.

בית המשפט קבע, ובצדק, כי בית המשפט לא יכול להתייחס למסחר אופציות בינאריות הינו הימור לפי חוק העונשין, כאשר המחוקק מתייחס אל המסחר באופציות בינאריות כאל מסחר בנכסים פיננסיים בחוק ניירות ערך.

וכלשון בית המשפט: "אין עוד מקום להיצמד להוראות חוק העונשין האוסרות על משחק אסור, הגרלה או הימור – אשר אינן משקפות עוד את הראיה הרלוונטית לזירות מסחר ונכסים פיננסיים, לרבות אופציות בינאריות ... שאלת החוקיות או אי חוקיות פעילות זירות מסחר בהן מוצעות אופציות בינאריות – תיבחן על פי הסדר מיוחד זה [הפרק החדש בחוק ניירות ערך] והוראות העונשין הקבועות בו."

אם כן, יש להתייחס לשאלה האם המסחר באופציות בינאריות נעשה לפי רישיון הניתן מטעם הרשות לניירות ערך ומכוח חוק ניירות ערך, או לא.

בהחלטת רשות ניירות ערך מיום 22.3.16, נקבע כי כל הבקשות לרשיונות להפעלת זירות מסחר [אתרי המסחר האינטרנטיים] באופציות בינאריות ידחו.

האם ניתן לשווק שירותי מסחר באופציות בינאריות לתושבים זרים בחו"ל?
"לקוח" הוגדר בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך כ"מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר." בקצרה, הגדרה זו קובעת שאתר מסחר באופציות בינאריות שמשווק את השירותים שלו לכל אדם, בין אם ישראלי ובין אם תושב מדינה זרה, יזדקק לרישיון להפעלת אופציות בינאריות מטעם רשות ניירות ערך. עם זאת, תפקידה של רשות ניירות ערך הוא להגן על ציבור המשקיעים הישראלי.

בכתבה מיום 19 באוקטובר 2016 בתוכנית לילה כלכלי בערוץ 10, נמסרה הודעה מטעם הרשות לניירות ערך כדלקמן: "יו"ר [רשות ניירות ערך] שמואל האוזר סבור שאופציות בינאריות הן הימורים במהותן. מאחר וסמכותה של הרשות מוגבלת רק לפיקוח על גופים המשווקים אותן [האופציות הבינאריות] לישראלים, האוזר פנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי לשנות את החוק כך שניתן יהיה לאסור גם על שיווק מישראל לחו"ל ..." (לינק לתוכנית לילה כלכלי).

בכתבה של עמר כהן מיום 18.11.16 בעיתון "דבר ראשון", התראיינה עו"ד שרה קנדלר, היועצת המשפטית של הרשות לניירות ערך, והתבטאה באופן הבא: "...התחלנו גם לקבל פניות מאנשים שנפגעו על ידי ישראלים שפועלים מחוץ לגבולות המדינה. שם אנחנו מוגבלים משפטית כרגע מאחר וכל חוק ניירות ערך מדבר על הצורך לשמור על ציבור המשקיעים בישראל..." (לינק לכתבה בעיתון "דבר ראשון")

נראה שבהיעדר אינטרס המדינה להפעיל סנקציות כנגד ישראלים המייצאים את השירותי המסחר האינטרנטי לחו"ל בלבד, ובלא לפגוע בישראלים, בתמורה להכנסה מניבה מיסים למדינת ישראל, האכיפה נגד אתרי המסחר המייצאים שירותים לתושבים בחו"ל תתבצע באופן מינימאלי, אם בכלל.