הודעה לכל בעלי החברות האירופאיות

זוהי הודעה לכל בעלי החברות האירופאיות, ובעלי החברות האנגליות באופן ספציפי.

ישראלים רבים מאגדים חברות באיחוד האירופי, ובבריטניה, למטרות שונות, ביניהן מסחר באינטרנט ופעילות עסקית באירופה. כאשר מדובר במבנה תאגידי הכולל חברות אשר התאגדו במקלטי מס, החברה האירופאית מתאגדת כחברת בת של חברה חוץ-אירופאית, במטרה אחת ברורה – הבעלים של החברה רוצה פרטיות לגבי זהותו; כלומר, אנונימיות לגבי בעלותו. כך הבעלים הרשמיים של החברה הם החברה החוץ-אירופאית, ואדון יוסי כהן, אשר הקים את המבנה התאגידי, נשאר מחוץ לתמונה.

הדרך הפשוטה השניה לשמור על פרטיות בעל השליטה בחברה היא להציב נאמן למניותיו ולמשרתו כדירקטור. כלומר, בעלי השליטה שוכר נאמן שיחזיק עבורו בנאמנות את מניותיו וגם יחזיק את משרתו כדירקטור. 

עם זאת, לדאבונו של בעל המניות אשר מעוניין בפרטיות, ב-20 במאי 2015 נחקקה דירקטיבה חדשה באיחוד האירופי – "הדירקטיבה הרביעית על מניעת השימוש במערכת הפיננסית למטרות הלבנת הון או מימון טרור" (להלן: "הדירקטיבה"). למען השלמת התמונה, דירקטיבה היא מעין "חוק-על" באיחוד האירופי. היא נחקקת בתהליך חקיקה על ידי גוף שמורכב מנציגי המדינות החברות באיחוד.

הדירקטיבה שנחקקה לאחרונה יוצאת בדרישה מרחיקת לכת, שטרם נראתה בעולם המסחרי המודרני עד כה: לחשוף את בעלי השליטה האמיתי, האדם בשר-ודם, בעליה של כל חברה שהיא, לרבות האדם בעל השליטה שעומד כנהנה מאחורי כל נאמנות, כבעלים של חברת האם או האדם העומד בראש שרשור חברות (פירמידת חברות). במילים אחרות, אם עד כה בעל מניות יכל לשמור על פרטיות זהותו כבעלים באמצעים שונים, הרי שעכשיו הדירקטיבה דורשת לחשוף את זהותו.

לפי הדירקטיבה החדשה, כל חברה אירופאית חייבת לדווח את זהות בעלי השליטה בה למאגר מיוחד שיוקם למטרה זו, ומאגר זה ישמש רשויות אכיפה לאיסור הלבנת הון. כמו כן כל צד מעוניין שיוכל להצביע על אינטרס יוכל לשלם אגרה כלשהי ולקבל מידע מהמאגר שיוקם.

הדירקטיבה קובעת כלל עיקרי נוסף אשר מחייב עורכי דין, רואי חשבון, בנקים ובעלי מקצוע אשר פותחים חברות להימנע מעסקה בסיכון גבוה להלבנת הון, בדומה לצווי איסור הלבנת ההון הקיימים בישראל. על מספר מסוים של עוסקים – בנקים אירופאים, רואי חשבון ועורכי דין אירופאים, חלה חובת הימנעות מהעסקה. עם זאת, במידה וקיימת אפשרות שההימנעות מהעסקה תחסום את האפשרות לתפוס את הלקוח ולמצות עמו את הדין, יש לבצע את העסקה, אך לא לפני שאותו עוסק ימלא את חובתו לדווח לרשויות האכיפה בלי להגיד ללקוח שהוא דיווח עליו! החריג היחיד הוא חיסיון חוקי, כמו למשל חיסיון עורך דין-לקוח, אך גם זאת כל עוד הלקוח ועורך הדין לא שותפים יחדיו לפעילות הבלתי חוקית.

בנוסף, הדירקטיבה קובעת שהלבנת הון היא פעולה ברכוש שקשור ב-"פעילות פלילית", כאשר "פעילות פלילית" כוללת מספר קטגוריות, שאחת מהן היא עבירות מס, וקטגוריה אחרת היא "כל עבירה שעונשה מעל שנת מאסר"! במילים אחרות, אם אדם עובר עבירת מס או אם אדם עובר עבירה כלשהי שעונשה מעל 12 חודשי מאסר, הרי שאם הופק לו רווח מאותה פעולה, הוא אינו יכול לעשות אף פעולה ברווח הזה בלי להיחשב כ"מלבין הון". 

כדוגמא, ניקח אדם תושב גרמניה שעובד לפרנסתו כנהג מונית, אך לצורך הדוגמא כלל אין לו רישיון נהיגה. נניח שהעונש על עבירה זו הוא 3 שנות מאסר. לפי הדירקטיבה החדשה, אם אותו אדם מנסה לרכוש בית בכסף שצבר, עקרונית פעולת הרכישה תהיה הלבנת הון, וצריכה להיות מדווחת לרשויות אשר ימצו עימו את הדין. ניתן לשנות את עובדות הדוגמא לכך שאותו נהג מונית אכן בעל רישיון, אך הוא מעלים מס ולא מוציא חשבוניות. התוצאה תהיה זהה – אם ירצה לפתוח חשבון בנק ולשים את כספו שם, הפעולה תחשב כהלבנת הון.

הסנקציות על אי מילוי כללי הדירקטיבה יכולות להיות פליליות, כגון קנס או מאסר, אך גם אדמיניסטרטיביות, למשל אם בעל השליטה לא יחשף, תישלל זכותו לשליטה וזכותו לרווחים מהחברה. כן מדינות יצטרכו להקים אתר "שיימינג" שבו יפורסם שמו של המפר, השעיית או שלילת רישיון (בנק, עורך דין וכו') ועוד.

הדירקטיבה חלה על כל המדינות החברות באיחוד האירופי. המשמעות היא שכל מדינה שחברה באיחוד האירופי חייבת לייבא את הכללים שנקבעו בדירקטיבה לתוכה.

יש לציין שאלו הן דרישות המינימום שנקבעו כסטנדרט, ומדינות חברות רשאיות להחמיר את החקיקה הפנימית שלהן מאותו סטנדרט.

הדירקטיבה חדשה מאוד, ולכל המדינות באיחוד האירופי יש זמן מוגבל "ליישר קו" עם הדירקטיבה ולהטמיע את השינויים בחקיקת המדינה - עד התאריך 26 ביוני 2017.

וחברות בריטיות?
בריטניה היא המדינה הראשונה שהחליטה לתקן את החקיקה שלה בעקבות הדירקטיבה, והתיקון לחוק שנכנס לתוקף לאחרונה אכן החמיר עם הדרישה הסטנדרטית של הדירקטיבה.

בריטניה החליטה לגרום למרשם בעלי השליטה שהוזכר לעיל להיות זמין לכל אדם המעוניין לעיין בו. כלומר, הדירקטיבה דרשה רק שיוקם מאגר, שיהיה זמין לרשויות האכיפה ולכל צד מעוניין, כאשר בריטניה לעומת זאת החמירה והנגישה את המאגר לכל אדם, גם אם הוא לא צד מעוניין.

החל מה-1 באפריל 2016 כל חברה מחוייבת ליצור מרשם של בעלי שליטה "בשר ודם", ובתאריך 30 ביוני 2016 הן חויבו להגיש אותו לרשם החברות, כאשר לאחר מכן קרוב לוודאי שהמאגר יונגש לכלל הציבור העולמי דרך האינטרנט.

משמעות הדבר היא שבריטניה הקדימה את מועד החשיפה, מהתאריך 26 ביוני 2017 לתאריך 30 ביוני 2016.

יש לשוב ולהזכיר שמדובר בשינוי שעתיד להתרחש בוודאות בכל מדינות האיחוד האירופי ובריטניה היא רק הראשונה ליישם את הדירקטיבה.