בית המשפט המחוזי: העובד זכאי למחצית מהזכויות באפליקציה עם מעבידו

העובד עבד בחברת א.מ.ש מקור הברכה. העובד סיכם עם בעל החברה כי הוא יפתח את האפליקציה באמצעות מתכנתים מהודו ובעל החברה ישלם על הפיתוח. הצדדים סיכמו כי פיתוח האפליקציה יתבצע שלא במסגרת העבודה, ובתמורה לכך הזכויות באפליקציה יהיו בבעלות שניהם בחלקים שווים (50-50). העובד המשיך לפתח את האפליקציה, אך כאשר הפיתוח של האפליקציה בידי העובד הגיע לשלבים סופיים, החלו בעל החברה ואישתו לטעון שהאפליקציה שייכת לחברה שבה הוא עובד.

חוק זכויות יוצרים קובע כי כאשר עובד יוצר אפליקציה לצורך עבודתו ובמהלכה, המעביד יהיה הבעלים של אותה אפליקציה, אלא אם כן הוסכם אחרת, ואכן במקרה זה ההסכם בין הצדדים העניק לעובד זכויות בעלות שוות באפליקציה.

אף על פי כן, בהיותו תחת דיכוי ממושך בעבודתו, ולאחר איומיהם, העובד אף העביר את קוד המקור של האפליקציה וכן את השליטה בחשבון בחנות Appstore אשר מכיל את האפליקציה לידי בעל החברה ואישתו.

לאחר עזיבת העובד את החברה, בעל החברה ואישתו אף הגדילו ופיתחו גירסא מקבילה של האפליקציה למכשירי אנדרואיד כדי להעמיד אותה להורדה בחנות Google Play, על דעת עצמם ובלי לקבל את הסכמת העובד שעזב.

לאחר מספר חודשים, התובע גילה שבעל החברה ואישתו מנסים לגייס כסף עבור האפליקציה תמורת זכויות בה, והגיש תביעה בבית המשפט המחוזי כנגד החברה, בעל החברה ואישתו, לצורך קבלת זכויות שוות באפליקציה וכן לצורך הקפאת האפליקציה כך שלא ניתן יהיה להשתמש בה או לגייס כספים על חשבון זכויות בה ללא הסכמתו. 

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי התובע היה עובד של החברה ולכן האפליקציה שייכת לחברה, אולם הנתבעים מעולם לא התייצבו לדיון.

בפסק הדין, מפי כבוד השופטת תמר אברהמי, העניקה כבוד השופטת לתובע את כל אשר ביקש – מחצית מהזכויות באפליקציה, וכן מחצית מהזכויות באפליקציה המקבילה אשר הנתבעים פיתחו למכשירי אנדרואיד לאחר שהתובע עזב את החברה. כבוד השופטת הוסיפה כי "לא ניתן לבצע פעולות לגבי אפליקציות אלה, לרבות גיוס מימון, ללא הסכמתו של התובע".

התובע היה מיוצג ע"י עו"ד תמיר חודורוב.